he

ריפוי הלינגאם

ריפוי הלינגאם מאמר מאת: ג'יין לי

היעדר החיבור למיניות שלי בידד אותי מהעולם שנים.

לא דיברתי על זה, לא חשבתי על זה, וכשזה צף לא ידעתי איך לתת לזה מקום.

בדקות בהן כן הירשתי לעצמי לחשוב על זה הייתי בטוחה שכולם סביבי חיים חיי מין מספקים ורק אצלי משהו לא מסתדר.

לא נעים לי, כואב לי, מחכה שזה ייגמר.

לא ידעתי משהו אחר, לא ידעתי מה אמור ומה יכול להיות, והנושא נקבר בין העבודה ללימודים ולבישולים, משימות החיים ה"יותר תכופות".

למזלי, בחלוף הזמן החיים עימתו אותי עם הנושא, כבר לא יכולתי להסתתר מאחורי סירים של שבת והתחלתי לדבר עם נשים אחרות. גיליתי שלא רק שאני לא לבד, אני ברוב ובחברה טובה, של נשים ששוכבות עם בן הזוג רק כדי לסמן וי בשורת המשימות הלא נעימה הזו.

מעגל הכאב שלי נפתח.

העמקתי וחקרתי ודיברתי עם עוד ועוד נשים.

כמעט ולא פגשתי אישה בלי סיפור, כמעט ולא פגשתי אישה שלא החליפה מין תמורת שקט במערכת הזוגית.

מעגל הכאב הפרטי שלי התחבר למעגל הכאב של המין הנשי.

בינתיים נחשפתי לטנטרה.

הלכתי לסדנאות ,חקרתי והעמקתי, מצאתי את הנוכחות והעונג שאמורים להיות במעשה אהבה.

הטנטרה שינתה לא רק את איך שאני עושה אהבה, אלא את איך שאני רואה וחווה את העולם.

למדתי להתחבר לגוף וללב שלי, למדתי מתי נכון להיכנס למרחב מיני (כשהראש, הלב, והמין מסכימים ורוצים), למדתי להתחבר לרגשות ולהשמיע אותם, למדתי איך לתקשר אותם נכון, ובעיקר ראיתי על עצמי כמה מיניות משפיעה על כל היבט בחיים שלנו.

זכרונות מסדנת "ריפוי הלינגאם"

אחת הסדנאות הכי זכורות לי נקראה "ריפוי הלינגאם".
 

הלינגאם, מטה האור,איבר המין הזכרי, שאולי קצת קינאתי בו, כי היה נראה לי ערובה להיעדר בעיות מיניות, התגלה מולי כנושא כאוב וטעון.

הגברים בסדנא שיתפו על היחסים עם הלינגאם שלהם, דברים שבכלל לא העליתי על דעתי שהם נושאים איתם: חרדות ביצוע, גודל לא מתאים, תגובות מנשים, זקפה בזמן לא מתאים, היעדר זקפה בזמן המתאים, כאב שהם הרגישו שגרמו לאישה שאיתם וגרם להם להתכווץ, מודל הגבריות ויחסים עם האמא, לחץ חברתי "להשיג סקס", לחץ חברתי "להיות גבר ולא לסרב להזדמנות לסקס", והרשימה עוד ארוכה.  

עד לאותה הסדנא, הרגשתי שביני לבין המין הגברי יש הפרדה מגדרית, שבגללה הם לא יוכלו להבין את המיניות הכואבת שאני נושאת איתי. ובאותה סדנא הבנתי, שאין ולא הייתה הפרדה.

כולנו נושאים כאב, ועל כולנו הוא משפיע, אף אחד מאיתנו לא חסין. הרגשתי המון אהבה וחמלה בסדנא הזו, לגברים שהעזו ונחשפו ושיתפו. בכיתי איתם את הכאב והצער שלהם, ראיתי אותם ואהבתי אותם מרחוק.

מעגל הכאב הפרטי שלי התחבר לכאב של האנושות כולה.

הרגשתי גם חרטה, כי הבנתי שגם אני במהלך הדרך פגעתי בגברים, אף פעם לא בכוונה, אבל מתוך הכאב הפרטי שלי לא הצלחתי לראות שיש מולי אדם אחר שהמילים שלי משפיעות עליו.

מיניות, מעשה אהבה, לא סתם אומרים בטנטרה שזה מרחב מקודש. מה שקורה שם משפיע על היסודות שלנו. טוב נעשה אם נלמד לשמור על עצמינו במרחב הכל כך רגיש הזה, וגם נלמד לשמור על האחר.

ובעצם, טוב נעשה אם נשתף אחד את השני, נפתח את הלב, ונדבר על הכאבים והפחדים שאנחנו נושאים איתנו. כך נשבור את מעגל הכאב שלנו ונכניס לתוכו אהבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.