לגמור או לא לגמור - פורטל טנטרה ואומנויות האהבה - Tantra
he

לגמור או לא לגמור

לגמור או לא לגמור מאמר מאת: דוד כהן צדק

זו בהחלט שאלה שרלוונטית לא רק לאוהבי שייקספיר אלא גם לכל הצועדים בדרך הטנטרה המיניות והתודעה.

אז במה מדובר?

משיחות עם א-נשים התגובות לנושא הזה הם מגוונות ולפעמים קיצוניות, לכן תהיו סבלניים איתי עד הסוף ומקווה שתבינו את דבריי.

זכרו גם שאין פה הכללות ו/או התקפה על אחד מהמינים.

 

מבחינתי ומבחינת הטנטרה כשגבר לא גומר [לא שופך זרעו] הוא נשאר נוכח.

וכשהוא גומר [שופך זרעו] הוא הופך להיות לא נוכח.

עכשיו חלק מהא-נשים  ישאלו האם זה בכלל אפשרי לא לגמור?

למה לקחת לנו את העונג הזה? מה הטעם בסקס?

מה גם אישה לא צריכה לגמור?

 

זה הזמן אולי לשיתוף אישי ואיך בכלל הגעתי לטנטרה ולכל הדברים ההזויים האלו שנראים קשים לעיכול.

לפני מספר שנים, מצאתי את עצמי כשאני קצת מתוסכל מחיי המין שלי שהיו מלאים במובן התדירות אך איבדו מקסמם עקב חוסר יכולת לשלוט בגמירה ובשפיכה [שהם שני דברים שונים ונגיע לזה בהמשך]. הפכתי לסוג של "עבד" לנשים מכיוון שזה הפך לשגרה שקודם הייתי מספק את הגברת[משפט שתשמעו מהרבה גברים] ואז הייתי מרשה לעצמי לגמור.

לפעמים יותר לאט לפעמים יותר מהר, תלוי בכל מיני דברים ובחלקם גם ברצון האישה לסיים עם העניין.

זה תופס בעיקר בקשרים ארוכים כאשר לפעמים לאישה אין כוח ובמודע או שלא במודע יש לה טריקים לגרום לגבר להשתלהב ולגמור מהר.

בטנטרה קוראים לשפיכה הגברית המוות הקטן.-ואכן כך הדבר.

השפיכה גם מרוקנת אותנו אנרגטית וגם פיזית גורעת מהגוף משאבים וחיוניות.

חלק יגידו שזה קשור להתבגרות של הגוף ושזה טבעי אך אני מכיר גברים טנטרים, ואני בתוכם, שלמדו את הדרך הזו וגילם כמעט ואינו משפיע על יכולותיהם להפך הם אפילו נהיים חיוניים יותר  ו"צעירים יותר" [כמובן שזה לא רק אפקט האי שפיכה אלא כל הדרך כולה שעושה את השינוי].

התרגול, המדיטציות והזרמת האנרגיה למקומות שונים בגוף וגם התהליך הנפשי שפורח בדרך זו תורם לתמונה.

 

אז חזרה אלי.

כך בשנות השלושים לחיי מצאתי את עצמי גם מתוסכל וגם מרוקן אנרגטית עד כדי כאבי ראש לפעמים ועצבנות לאחר השפיכה.

החלטתי לחפש פתרון וכך נזכרתי באיש מיוחד שפגשתי בסדנת טנטרה הראשונה שלי ששם הוא היה עם אשתו ושברבות הימים הפך למורי, רבי, ולחברי וקבעתי להיפגש איתו.

בפגישה שיתפתי בתסכוליי ובקשתי מענה כי זכרתי שהוא אמר לי משהו אז.

הוא הקשיב, חייך ויצאנו למסע, שהוא כבר סיפור אחר למאמר אחר, אבל חלק מהמסע הזה היה ללמד אותי להפוך להיות אדון ליצריי הגואים.

 

התמורות שחלו בחיי מהלימוד הזה והמסע בכלל השפיעו ומשפיעות עד היום על גוונים רבים מחיי ועל כך אני מודה לו ולטנטרה שהעבירו לי את הידע הזה.

 

אז מה השתנה  מאז שלמדתי את זה ולמה בעיני זה כל כך חשוב להעביר הלאה את המידע?

 

בצורה הנפוצה אצל גברים וגם נשים האוננות והשפיכה הפכה לסוג של התמכרות כאילו לעונג אבל בעצם זה נהיה דרך לשחרר לחץ.

מי שאמיץ אף יודה שזו דרך לסיים את היום וללכת לישון רגועים.

אך כמו כל התמכרות יש לה מחיר מצטבר וכמו כל התמכרות צריך כל הזמן להגביר את סף הרגישות כל הזמן ועם הזמן נהיים קהים בתחושות.

נוסיף לזה את עניין הפורנו שהרבה גברים צופים  ובכלל גורם לתופעות אחרות שמייצרות קושי ביחסים וזה לפעם אחרת.

 

ברגע שהתחלתי לתרגל ולהפסיק לשפוך ביחסי מין, האנרגיה החלה להצטבר בתוכי ולהעיר אותי,

הדבר הזה השפיע גם עלי וגם על האישה. לי זה נתן אפשרות להגדיל את המיכל האנרגטי שלי ,

כך שאוכל להכיל את העונג מבלי להתפוצץ וגם נתן לי את האפשרות לחפש פורקן אחר לכעסים וללחצים של היום. זה נתן לי את האפשרות להפוך מאחד שעושה סקס לאחד שעושה אהבה.

כי באהבה אין מטרה יש רק להיות.

זה נתן לי אפשרות ללמוד לא רק למצוא פורקן לכעסים אלא גם להיות מודע לאיך אני צובר אותם ואיך לצאת ממעגל הקסמים הזה של צבירה ופורקן ופשוט להיות.

זה אפשר לי לפתח יכולות מדהימות של מאהב שלא עסוק רק בעצמו אלא גם באישה שאיתו ובאיך לענג אותה מבלי לדאוג שהזמן אוזל עד לעילפון שלי.

זה אפשר לי לאהוב אותה עד שהיא הגיעה לעילפון חושים שלה.

מיותר לציין שאימון בדרך זו מטפל ומסיים את בעיית השפיכה המוקדמת,

תופעה לא קטנה שמתסכלת גברים ונשים כאחד.

אז למה לסבול? למה להתמכר לכדורים ותוספים כשאפשר בלי?

 

מכאן נעבור למתנות שיש לאישה מיכולתו של הגבר לשלוט בשפיכתו.

האישה או האנרגיה הנקבית רוצה בכל מאודה להתמסר ולהיכבש באהבה, ובשביל זה היא צריכה להרגיש את הגבר במלוא נוכחותו וכשגבר גומר הוא לא נוכח הוא נעלם בתוך עצמו אל האין.

כמובן שזה משתנה מגבר לגבר, וגם בימים שלאחר מכן הוא יהיה יותר עצבני ופחות נוכח.

כשגבר לא שולט בשפיכה יותר קל לאישה להלהיב את הגבר ולגרום לו לגמור.

נכון לחלקכ/ן זה נשמע הזוי נושא השליטה בגבר. הזוי כמו אותן נשים שמזייפות.

אין פה אשמה חס וחלילה. עולם המיניות ובני האנוש מורכב כמו פצצה ולפרק אותה אינו תהליך קל .

יחד עם זאת, בשיחות פרטיות נשים יודו בדרכיהן מסיבותיהן השונות ואף באזני שמעתי דברים אלו.

כך שחסכו כעס עליי  והקשיבו עוד קצת.

אולי ישתלם לכם.

 

האישה והנקבי שבה כמהים להתמסרות. בשביל להתמסר האישה צריכה להרגיש בטוחה עם עצמה, עם השותף, שהוא יהיה שם להכיל אותה ולתמוך בה כשהיא מאבדת שליטה לתוך סערת חושיה המענגת.

בכך שהיא מתחילה להבין שהגבר שאיתה שולט בשפיכה כרצונו ולאחר שתשחרר שליטה בכך מחוסר ברירה כי הגבר הפך להיות משהו אחר. הוא כבר לא חדור מטרה של שפיכה, לא רק עסוק בעצמו.

היא מתחילה להרגיש את הנוכחות שלו מתעצמת וככל שנוכחותו תתעצם כך גם התמסרותה ובטחונה יגדלו  ובכך מתאפשר מקום למשהו חדש. מיכל חדש לשניהם, מיכל שבו הזמן עוצר ויש מקום לעונג. לרגשות.

להתבוננות והקשבה.

מקום בשביל שניהם להתמסר לרגע ולצאת כל אחד למסע שלו. הוא ירגיש ויעצים את הנוכחות והיא תתמסר לאהבתו הכובשת.

 

אז איפה העונג אתם שואלים? מה עם האורגזמה?

גמירה ושפיכה לגברים הן לא תופעות זהות אפילו שהן מתרחשות בו זמנית. הן שתיים, וניתן להפריד ביניהן גברים מסוגלים לחוות עוד סוגים של אורגזמות חוץ מההשפרצה.

 

העונג האמיתי והחזק יותר מגיע כשנותנים לו מקום, כשמשחררים אמונות ונפתחים לקבל משהו חדש, ויש עולם נפלא וקסום מעבר לתבניות הרגילות שלנו וטוב שכך.

יש אורגזמות וחוויות גופניות מדהימות שניתן לחוות אך זכרו שהן רק התוצאה של עבודה פנימית עמוקה שהיא הפרס המענג ביותר. עונג בא ועונג חולף אך הנוכחות נשארת.

 

לגברים שבינכם, לנשים שבינכן,  הגיע העת לפרוח ולהתענג ולהיות האלים שאנו.

Photo by Gary Saldana on Unsplash

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.