פורטל הטנטרה / עולם הטנטרה / טנטרה ותודעה / אושו: טנטרה, רוחניות ומין – מתוך הספר

אושו: טנטרה, רוחניות ומין – מתוך הספר

"האחר הוא פשוט דלת. כאשר אתה עושה אהבה עם אישה, אתה בעצם עושה אהבה עם הקיום עצמו."

זיגמונד פרויד אומר באיזה מקום שהאדם נולד ניירוטי. זו חצי אמת. האדם אינו נולד ניירוטי אך הוא נולד לתוך אנושות ניירוטית, והחברה סביב הופכת את כולם, במוקדם או במאוחר לניירוטים. האדם נולד טבעי, אמיתי, נורמלי, אך ברגע שהרך הנולד נעשה חלק מהחברה, מתחילה הניירוזה.

כפי שהננו, אנו ניירוטים. הניירוזה מורכבת מפיצול – פיצול עמוק. אינך אחד; אתה שניים או אפילו רבים. דבר זה יש להבין לעומק. רק אז אנו יכולים להמשיך בטנטרה. הרגש שלך והחשיבה שלך הפכו לשני דברים שונים; זהו בסיס הניירוזה. החלק החושב והחלק המרגיש הפכו לשניים; ואתה מזדהה עם החלק החושב לא עם החלק המרגיש; הרגש יותר טבעי מהחשיבה. הגעת עם הלב המרגיש, ואילו את החשיבה טיפחת; היא נמסרה על ידי החברה. והרגש שלך הפך לדבר מודחק. אפילו כאשר אתה אומר שאתה מרגיש, אתה רק חושב שאתה מרגיש. ודבר זה קרה ממספר סיבות.

הסוטרה הראשונה בספר העתיק ויגיאן בהירב טנטרה אומרת: 

         בתחילת האיחוד המיני שמרי על ערנותך לאש ההתחלה ובהתמידך בכך, הימנעי מגחליי הסיום.

 

וזה מה שעושה את כל ההבדל.

עבורך, האקט המיני הוא פורקן. לכן כאשר אתה נע לתוכו אתה בחיפזון. אתה רוצה להגיע כבר לפורקן. אנרגיה גואה על גדותיה תשתחרר; תרגיש הקלה. הקלה זו היא רק סוג של חולשה. אנרגיה גואה על גדותיה יוצרת מתח, התרגשות, אתה מרגיש שמשהו צריך להיעשות. אחרי שהאנרגיה משתחררת אתה חש חלש. אתה עשוי להתייחס לחולשה זו כהרפיה, כי ההתרגשות חלפה, האנרגיה הגואה על גדותיה חלפה. אתה יכול להירגע. אך הרפיה זו היא הרפיה שלילית. אם אתה מסוגל להיכנס להרפיה רק על ידי פליטת אנרגיה, יש לכך מחיר גבוה מאוד. והרפיה זו יכולה להיות רק פיזית.  היא אינה חודרת לעומק ואינה יכולה להפוך רוחנית.

סוטרה ראשונה זו אומרת, אל תחפז ואל תשתוקק לסיום. הישאר עם ההתחלה. באקט המיני יש שני חלקים: ההתחלה והסיום. הישאר עם ההתחלה. החלק הראשון רגוע יותר, חמים. אך אל תחפז לנוע אל הסיום. שכח מהסיום לגמרי.

 

         בתחילת האיחוד המיני, שמרי על ערנותך לאש ההתחלה….

 

כאשר אתה גואה על גדותיך, אל תחשוב במושגי פורקן. הישאר עם אנרגיה זו הגואה על גדותיה. אל תחפש פליטה. שכח ממנה לגמרי! היה שלם בתוך חמימות  זו של ההתחלה. הישאר עם אהובתך, כמו הפכתם לאחד. ייצרו מעגל.

יש שלוש אפשרויות. מפגש של שני אוהבים יכול ליצור שלוש צורות גיאומטריות. ייתכן שקראת על כך או אפילו ראית תמונה אלכימית ישנה שבה גבר ואשה עומדים ערומים בתוך שלוש צורות גיאומטריות. צורה אחת היא הריבוע, צורה אחרת  היא משולש, והצורה השלישית היא המעגל.

זהו אחד הניתוחים האלכימיים והטנטריים העתיקים של האקט המיני. בדרך כלל, כאשר אתה בתוך האקט המיני קיימים ארבעה אנשים, לא שניים – זהו הריבוע. יש שם ארבע זוויות מאחר שאתה עצמך נחלק לשניים – החלק החושב והחלק המרגיש – השותפה שלך אף היא נחלקת לשניים. אתם ארבעה אנשים. לא שני אנשים נפגשים שם אלא ארבעה. זהו המון. ולא ייתכן באמת מפגש עמוק. יש ארבע זוויות והמפגש הוא מזויף בלבד. זה נראה כמו מפגש, אך זה לא. לא תתכן כל תקשורת, מכיוון שהצד העמוק שלך נסתר והצד העמוק של אהובתך אף הוא נסתר. זהו רק מפגש של שני ראשים, רק מפגש של  שני תהליכי חשיבה, לא  של שני תהליכי רגש. הללו נסתרים.

הסוג השני של מפגש יכול להיות כמו משולש. אתם שניים – שתי זוויות הבסיס. לרגע חטוף אתם הופכים אחד, כמו הזווית השלישית של המשולש. אך רק לרגע חטוף…. השניות שלכם אובדת ואתם הופכים אחד. זה טוב יותר מאשר מפגש הריבוע, שכן לפחות לרגע בודד יש אחדות. אחדות זו מעניקה לך בריאות, חיוניות. אתה חש שוב חי וצעיר.

אך השלישי הוא הטוב ביותר, השלישי הוא מפגש הטנטרה: אתם הופכים מעגל. אין זוויות, והמפגש אינו לרגע בודד. המפגש באמת לא-זמני; הזמן לא מתקיים בתוכו. וזה יכול לקרות רק אם אינך מחפש אחר פליטה. אם אתה מחפש פליטה, אזי זה ייהפוך מפגש של משולש – מכיוון שברגע שקרתה פליטה נקודת המגע הלכה לאיבוד.

הישאר עם ההתחלה; אל תנוע לסיום. איך להישאר בהתחלה? יש לזכור דברים רבים.

אל תתייחס לאקט המיני כאילו שהוא נע לאיזה מקום. אל תתייחס אליו בתור אמצעי – הוא תכלית לעצמו. אין לו תכלית; הוא אינו אמצעי. שנית, אל תחשוב על העתיד; הישאר עם ההווה. אם אינך יכול להישאר בהווה בתחילת החלק של האקט המיני, אזי לעולם לא תוכל להישאר בהווה – מאחר שטבעו של האקט עצמו הוא כזה שהוא משליך אותך לתוך ההווה.

הישארו בהווה. תיהנו ממפגש שני הגופים, שתי הנשמות, התמזגו אחד בשני… התמוססו אחד לתוך השני. הישארו ברגע מבלי ללכת לשום מקום, והתמוססו. יש להפוך את החמימות, את האהבה, למקום שבו ניתן להתמוסס אחד לתוך השני.

משום כך, אם לא קיימת אהבה, האקט המיני הוא אירוע חפוז. אתה משתמש באחר; האחר הוא רק אמצעי. והאחר משתמש בך. אתם מנצלים אחד את השני, לא מתמזגים אחד בתוך השני. עם אהבה אתה יכול להתמזג. ההתמזגות בהתחלה, תעניק תובנות רבות.

אם אינך נחפז לסיים את האקט, האקט הופך בהדרגה פחות ופחות מיני ויותר ויותר רוחני. איברי המין גם הם מתמוססים אחד בשני. מתחולל יחוד עמוק, חרישי, בין האנרגיות של שני הגופים, ואז אתם יכולים להישאר יחד במשך שעות. יחד זה הולך ומתעמק בחלוף הזמן. אך אל תחשוב. הישאר ברגע, במיזוג עמוק. זה הופך לאקסטזה, לסמהדי. ואם אתה יכול לדעת זאת, אם אתה יכול להרגיש ולממש זאת, שכלך המיני ייעשה לא-מיני. בדרך זו ניתן להשיג ברהמצ'אריה עמוקה מאד, להשיג פרישות.

זה נראה פרדוקסלי מאחר שאנו חושבים במונחים שאם האדם אמור להישאר פרוש, אסור לו להסתכל במין השני, אסור לו להיפגש… הימנע, ברח! אזי נוצרת פרישות מזויפת ביותר: השכל ממשיך לחשוב על המין השני. וככל שאתה מרבה לברוח מהשני, יותר אתה נאלץ לחשוב, מכיוון שזהו צורך בסיסי עמוק.

הטנטרה אומרת, אל תנסה לברוח – בריחה אינה אפשרית. במקום זאת, השתמש בטבע עצמו כדי להגיע מעבר. אל תלחם! קבל את הטבע על מנת להתעלות מעבר לו. יחוד זה עם אהובתך, אם מאריכים אותו, ללא סיום, פשוט להישאר בהתחלה…. התרגשות היא אנרגיה. אתה יכול לאבד אותה, אתה יכול להגיע לשיא, ואז האנרגיה הולכת לאיבוד ואתה תיכנס עקב כך לדיכאון, תרגיש חולשה. אתה יכול להתייחס לזה כהרפיה – אך היא שלילית.

הטנטרה מעניקה לך מימד גבוה יותר של הרפיה שהיא חיובית. שני בני הזוג נפגשים אחד בתוך השני, מוסרים אנרגיה חיונית אחד לשני; הם הופכים למעגל, והאנרגיה שלהם מתחילה לזרום במעגל. הם מעניקים חיים אחד לשני, חיים מחודשים. אין שום אובדן אנרגיה. במקום זאת, נרכשת יותר אנרגיה, מאחר שבאמצעות המפגש עם המין השני כל תא בגופך מתעורר, מתרגש. ואם אתה יוכל להתמוסס בתוך ריגוש זה מבלי להוליך אותו לשיא, להישאר בהתחלה, מבלי להתלהט, להשאר חמים, שתי חמימויות אלו תפגשנה.

אתה יכול להאריך את האקט לזמן רב. ללא פליטה, מבלי להשליך אנרגיה החוצה, זה הופך למדיטציה. ובאמצעותה אתה נעשה שלם. באמצעותה האישיות החצויה שלך שוב אינה חצויה – היא מחוברת.

 

כאשר ילד נולד, הוא ישות מרגישה. הוא מרגיש דברים; הוא עדיין אינו ישות חושבת. הוא טבעי, בדיוק בדומה לכל דבר טבעי בטבע – בדיוק בדומה לעץ או לחיה. עליו להדחיק את רגשותיו, כי אם לא ידחיק את רגשותיו הוא יסתבך כל הזמן בצרות. כאשר הוא רוצה לבכות הוא אינו יכול לבכות כי הוריו לא יאשרו זאת. הוא יגונה, הוא לא יזכה להערכה, לא ייאהבו אותו. לא מקבלים אותו כפי שהינו. עליו ללמוד איך להתנהג. עליו להתנהג בהתאם לאידיאולוגיה מסוימת, לאידיאלים; רק אז ייאהבו אותו.

כפי שהוא האהבה אינה בשבילו. הוא יכול לזכות לאהבה רק אם יציית לחוקים מסוימים. חוקים אלו כפויים עליו; הם אינם טבעיים. הישות הטבעית מתחילה להיות מודחקת, והלא טבעי, הלא אמיתי, נכפה עליה. הדבר הלא אמיתי הזה הוא שכלכם, ומגיע רגע שהפיצול הוא כה גדול שאינך יכול לגשר עליו. אתה שוכח לגמרי מה היה טבעך האמיתי – או מה הינו. אתה פנים מזויפות; הפנים המקוריות אבדו. ואתה גם פוחד להרגיש את המקוריות, כי ברגע שתרגיש זאת החברה כולה תהיה נגדך. לכן אתה עצמך פונה נגד טבעך האמיתי.

דבר זה יוצר מצב מאוד ניירוטי. אינך יודע מה אתה רוצה; אינך יודע מהם צרכיך האמיתיים, האותנטיים. ואז אתה פונה לצרכים לא אותנטיים, כי רק הלב המרגיש יכול להעניק לך את החוש, את הכיוון… מהו הצורך האמיתי שלך? כאשר הוא מודחק, אתה יוצר צרכים סמליים. לדוגמה, אתה עשוי לאכול יותר ויותר, לפטם את עצמך במזון, ואינך מסוגל להרגיש אף פעם מלא. הצורך הוא באהבה, לא במזון, אך מזון ואהבה קשורים באופן עמוק. כך שכאשר הצורך באהבה אינו מורגש או מודחק, נוצר צורך מזויף במזון. ואתה עשוי להמשיך ולאכול. מאחר שהצורך הוא מזויף, לא ניתן לעולם להשביע אותו. ואנו חיים בצרכים מזויפים; משום כך איננו מגיעים לסיפוק.

אתה חפץ להיות נאהב; זהו צורך בסיסי, טבעי, אך ניתן להסיטו למימד מזויף. לדוגמה, צורך האהבה, להיות נאהב, עשוי להיות מורגש כצורך מזויף אם אתה מנסה להסיט את תשומת לבם של אחרים אליך. אתה רוצה שאחרים יקדישו לך תשומת לב – אך הצורך האמיתי הוא להיות אהוב, ואפילו אם העולם כולו ישים לב אליך, לא ניתן לספק את הצורך הבסיסי הזה. כדי לספק את אותו צורך בסיסי די בכך שאדם אחד יאהב אותך, יעניק לך תשומת לב, מתוך אהבה.

כאשר אתה אוהב מישהו אתה מעניק לו תשומת לב. תשומת לב ואהבה קשורים באופן עמוק. אם אתה מדחיק את צורך האהבה, אזי הוא הופך לצורך סמלי – אתה זקוק לתשומת לבם של האחרים. אתה עשוי לקבל אותה ועדיין לא יהיה בכך סיפוק. הצורך מזויף, מנותק מהצורך הבסיסי הטבעי. חלוקה זו בתוך האישיות היא ניירוזה.

הטנטרה היא תפישה מהפכנית מאוד – העתיקה ביותר ועם זאת החדישה ביותר. הטנטרה היא אחת מהמסורות העתיקות ביותר ועם זאת היא לא-מסורתית, אפילו אנטי-מסורתית, מאחר שהטנטרה אומרת, שכל עוד אינך שלם ואחד, אתה מחמיץ לגמרי את החיים. אסור לך להישאר במצב המפוצל; עליך להיעשות אחד.

מה עליך לעשות כדי להיות אחד? אתה יכול להמשיך לחשוב; זה לא יעזור לך מכיוון שהחשיבה היא טכניקת הפרדה. החשיבה היא אנאליטית, היא מפרידה, מחלקת דברים. הרגש מחבר, יוצר סינתזה, הופך דברים לאחד. כך שאתה יכול להמשיך ולחשוב, לקרוא, ללמוד, להתבונן. זה לא ייעזור, עד שלא תיפול חזרה למרכז הרגשי. אך זהו דבר קשה ביותר כי אפילו כאשר אנו חושבים על המרכז הרגשי, אנו חושבים!

כאשר אתה אומר למישהו, "אני אוהב אותך," שים לב האם זה רק מחשבה או רגש. אם זו רק מחשבה, הרי שאתה מחמיץ דבר מה. הרגש מתייחס לשלם; לכל גופך, שכלך, כל מה שהינך מעורב בכך. בחשיבה רק ראשך מעורב, וגם זה לא בשלמות – רק רסיס ממנו, מחשבה חולפת. ייתכן שברגע הבא היא כבר לא תהיה נוכחת שם. רק רסיס מעורב בכך, וזה יוצר סבל רב בחיים, מכיוון שבעבור  רסיס מחשבה אתה עשוי להבטיח הבטחות שלא תוכל לקיים. אתה יכול לומר, "אני אוהב אותך ואני אוהב אותך לנצח." כעת, החלק השני הוא הבטחה שאינך מסוגל לקיים מאחר שהיא ניתנה על ידי רסיס מחשבה. ההוויה השלמה שלך לא היתה מעורבת בכך. ומה תעשה מחר אחרי שהרסיס ייעלם והמחשבה לא תהיה קיימת יותר? כעת ההבטחה תהפוך לשיעבוד.

סארטר אומר באיזה מקום שכל הבטחה תהפוך למזויפת. אינך מסוגל להבטיח מכיוון שאינך שלם! רק חלק ממני מבטיח, וכאשר החלק אינו נמצא יותר על כס המלכות, חלק אחר השתלט, מה אני אמור לעשות? מי ייקיים את ההבטחה? נולדת צביעות מכיוון שאז אני ממשיך לנסות לקיים, אני מעמיד פנים שאני מקיים…. אזי הכל הופך למזויף.

הטנטרה אומרת, פוֹל עמוקות בתוכך לתוך המרכז הרגשי. מה לעשות ואיך ליפול חזרה? כעת נכנס לסוטרות. סוטרות אלו, כל אחת מהן, היא מאמץ לעשות אותך שלם.

בתחילת היחוד המיני, שימרי על ערנותך לאש ההתחלה, ובהתמידך בכך הימנעי מגחליי הסיום.

   המין יכול להיות הגשמה עמוקה מאוד והמין יכול להשליך אותך חזרה לשלמותך, להוויתך האמיתית, הטבעית, מסיבות רבות. יש להבין סיבות אלו. ראשית, המין הוא פעולה שלמה. אתה מושלך מחוץ לשכלך, מחוץ לאיזון. משום כך קיים פחד כה רב מפני מין. אתה מזדהה עם שכלך והמין הוא פעולה אי-שכלית. אתה הופך נטול ראש. אינך מערב בפעולה זו שום ראש. אין שום שיקול הגיוני, שום תהליך מנטלי. ואם קיים תהליך מנטלי, הרי שאין אקט מיני אמיתי, אותנטי. אזי אין אורגזמה, אין הגשמה. אזי האקט המיני הופך לדבר-מה מקומי, משהו אינטלקטואלי, והוא הפך לכזה.

בכל רחבי העולם השתוקקות כה רבה, תאווה כה רבה למין, ולא מכיוון שהעולם הפך יותר מיני. זה מכיוון שאפילו אינך מסוגל להנות ממין כפעולה שלמה. העולם היה יותר מיני לפני כן. משום כך לא היתה השתוקקות כה רבה למין. השתוקקות זו מצביעה על כך שמחמיצים את האמיתי ורודפים אחרי המזויף. השכל המודרני נעשה כולו מיני מכיוון שהאקט המיני עצמו כבר אינו קיים שם. אפילו האקט המיני הועבר אל השכל; נעשה מנטלי, אתה חושב עליו.

אנשים רבים באים אלי: הם אומרים שהם חושבים כל הזמן על מין; הם נהנים לחשוב עליו – לקרוא, להביט בתמונות, לצפות בסרטי פורנוגרפיה, הם נהנים. אך ברגע שמגיע הרגע לקיים יחסי מין הם מרגישים לפתע חוסר עניין. הם אפילו מרגישים שהפכו לאימפוטנטיים. הם מרגישים אנרגיה חיונית רק כאשר הם חושבים. כאשר הם מבקשים לנוע לתוך הפעולה הממשית, הם מרגישים נטולי אנרגיה, אפילו נטולי תשוקה. הם מרגישים שגופם הפך מת.

מה קרה להם? אפילו האקט המיני הפך מנטלי. הם יכולים רק לחשוב עליו; הם אינם מסוגלים לבצע אותו באופן ממשי כי דבר זה ייערב את הוויתם במלואה. וכל פעם שיש מעורבות כלשהי של השלם, הראש נעשה מוטרד – מכיוון שאז הוא לא יהיה יותר האדון, הוא ייאבד שליטה.

הטנטרה משתמשת באקט המיני לעשות אותך שלם, אך אז עליך לנוע לתוכו באופן מאוד מדיטטיבי. אזי עליך לנוע לתוכו מתוך שכחת כל מה ששמעת על מין, למדת על מין, מה שהחברה אמרה לך, הכנסיה, הדת, המורים…. לשכוח הכל, ולהיות מעורב בו בכוליותך. שכח משליטה! שליטה היא המחסום. במקום זאת, הנח לו לאחוז בך; אל תשלוט בו.

נוע לתוכו כמו הפכת משוגע – אי-שכל נראה דומה לשגעון. הפוך לגוף, הפוך לחיה, מאחר שהחיה שלמה. ובמצבו של האדם המודרני, דומה שרק מין הוא האפשרות הקלה ביותר לעשות אותך שלם, מאחר שהמין הוא הדבר העמוק ביותר, המרכז הביולוגי בתוכך. אתה נולד מתוכו. כל תא מתאיך הוא תא מיני. גופך כולו הוא תופעת אנרגיה מינית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *