heen
פורטל טנטרה / ללא קטגוריה / המקום האפל של הנשיות: הפות

המקום האפל של הנשיות: הפות

מאמר מאת: מיכל אמדין

בלילה הארוך ביותר  21.12.16 מבקשת מסר על המקום החשוך ביותר בתוכי.

בבואך לחקור את הנשיות במקומה הפגיע, עליך לקחת בחשבון כי המקום אליו כמהה את להיכנס הינו באר תחתיות, עולם משכנות החשכה והאופל, הווייה דולורוסה של מחצית האנושות, שלא לומר כמעט מערכת הביבים הסופגת וקולטת-כל של החברה המתורבתת וזו שאינה מתורבתת.

אותה סקרנות המוליכה אותך עכשיו, במעמקי האפלה, היא חלק מהמקסם של איבר זה, המוצנע, בלתי נראה בתענוגו ובסבלו, טמון אי שם בתהום הנשייה של נשיות עלומה גם היא.

הפות שלך היא האיבר המרגיש שלך, המגשש. כזוג שפתי תינוק החוקרות את העולם, באות הן לחקור ולגשש את מקומך, את נראותך.

המשך של צינור ישיר של אור ואנרגיה המתחיל בשפתייך העליונות – המספרות סיפור של רוך וביטוי, ומסתיים בשפתייך התחתונות אשר מבקשות את אותו הדבר בדיוק.

הפות, מלאה בקצות עצבים ובזכרונות. אֵם החיים כולם.

כל פות הינה נשאית של ידע אנרגטי העובר בתוך השושלת הנשית של האישה הנושאת אותה. מעבר החיים דרכה, בכניסתם וביציאתם, נותנת לה חתימה של ידע על המהות הנשמתית המקבלת חיים בתוכה.

מעבר זה, שער חיים זה, האנרגיה והסוד הטמונים בו, מהווים מוקד משיכה אינסופי עבור המין הזכרי אשר מהותו פשוטה וגלויה לכל. מנקודת מבטנו, לו נשים נשאו את איברם גלוי חשוף ונגלה, לא היתה עוצמה כה רבה טמונה שם, עד כי תעביר אדם על דעתו ויאנוס את ביתו האהובה.

 

אחת הדרכים להבין פות לעומקה היא ההבנה של משמעות הפות עבור אלו החסרים אותה. המין הזכרי. כפי שידוע מין זה לא בחל ולא בוחל בשום דרך לשוב ולחדור אל המאורה ממנה בקע החוצה, אליה נזרק על מנת להברא, אל המחשכים, אל המרחב הקדוש של הרחם שם הובטח והואר האחד על פני הרבים, ונִטעה האמונה כי כאן לא ידע מחסור (הכוונה לאותו זרע נבחר אשר הפך למפרה).  זהו הידע האנרגטי שנושא כל זרע ההופך למפרה. בקודש הקודשים של הפוטנציאל האנושי הוא הופך לנישא מְרום, לזוכה בהכרה האלוהית ללא הפרדה.

האם אין בכך לתת הסבר ולו קטן על כח ההטבעה החזק של הפות? כוח כה משמעותי עד כי הוא מוליד את הצורך לכרות אותה, לתפור אותה, לחסום אותה ולו רק שלא יחלחל כוחה החוצה ויפתה איש אל תוכה.

 

אצל האישה הכוח האנרגטי הוא אחר. בידיה. נולדת עם ביציותיה בתוך גופה, מופרית בעצמה. עצמיותה ישְנה, וידיעת יכולת ההזנה הפנימית שלה – ומכך חיבור כוחה אל העוצמה האלוהית – אינה ניתנת לעירעור.

מארחת היא בבית מקדשה. חולקת את השפע הניתן לה – של הידיעה – עם מי שזקוק למרחב מזין זה.

היו זמנים בעולמכם בהם פות קודשה ונחלקה באהבה.

היו זמנים בהם פין יכול היה לבוא ולנוח, להתדפק על דלתות המרחב ולבקש לדעת את עצמו שם.

היו זמנים ורגעים ומרחבים של קידוש עונג הדדי.

הם היו מעטים מדי. נכחדו מהיסוד מדי. על ידי כוח דורסני מדי.

 

והיום פות צרה ומכווצת, לא רק שאינה רוצה לחלוק את מחמדיה בשמחה, אף אינה רוצה להיפתח אל עוצמתה מתוך כאב הזיכרון שהיא נושאת, של העוולות בהן שקעה וידעה לאורך דורות שושלתה הנשית.

הפות שלך היא הדרך שלך להארה. של עצמך, של מרחבך האישי והאינטימי.

היכולת שלך להיפתח אל תוך ההבטחה הגלומה בתוכך, של ידיעת החיבור הפנימי אל הפוטנציאל האנושי, חיבור אל הבריאה. היא מסע החלימה הבריא ביותר שלך. אנו אומרים מסע חלימה – כי כה עמוק שקוע הידע בתוך מרחבי התת המודע הקולקטיבי של הנשיות עד כי יש לנוע מעבר למימד הנגלה ולשוב ולהציף אותו.

 

הפות שלך מבקשת להפתח ולהתרחב ולדעת את אשר יודעת את.

מבקשת היא את העונג המיוחל אך מעבר לכך מבקשת היא לשוב ולהיות חיישן ביטוי למהות האנושית, ואף אם הכאב גדול מנשוא, יודעת היא לשאת אותו, להתמיר אותו, ללדת אותו.

 

הלידה הפיזית אינה שווה בכאבה לכאב האנרגטי המצוי בפות. בסוף תהליך הלידה ישנה השמחה השוטפת של האם והילוד.

בסוף תהליך ההכלה והלידה של זכרונות הכאב, ישנו לב שותת אשר מתנתו היא היכולת להרגיש בָּכֹּל, ללא שיפוט ואֵיפָה, ולכן תהליך זה עמוק ומורכב יותר ומעורר פחד רב יותר.

נשים אשר אינן נהנות ממין, למרות בן זוג קשוב וחומל, נשים אשר מנותקות מחלק זה של גופן ללא הסבר מניח את הדעת, נשים אשר נרתעות מזכריות ברבדים העמוקים ביותר – כולן נשים אשר באופן זה או אחר נמנעות מההצפה האנרגטית הטמונה במרחב אשר בין פותן לרחמן.

 

היום הלילה הארוך ביותר.

המעבר הצר בין פות לרחם, הנרתיק, תעלת הלידה, הוא הדרך מהמקום החשוך אל האור.

ומהאור – המרחב בו הפין שוכן – אל החושך.

זהו ההיפוך האנרגטי של גרמי השמיים, של שעות היממה, בזעיר אנפין.

 

אנו מברכים אתכם בני ובנות האדמה.

אלו הפוסעים בדרך חדשה אל איחוד הקיום כפי שהותווה בתוכנית האלוהית.

קיום של הכלה הדדית באהבה וחמלה.

קיום של הזנה אנרגטית.

אנו מברכים אתכם כי האור הבא עליכם לטובה במחצית זו של השנה

יאיר את המחשכים החבויים שלכם בעדנה וברכות.

אנו מברכים אתכם בהִזכרות בטבעכם האמיתי – כנקבות הוות ידיעה וכזכרים הווים געגוע,

כנקבות השמֵחות לחלוק את קדושתן וכזכרים המבקשים זכות והכרה בעדנה,

כאיכויות של הזנה הדדית, רגשית, אנרגטית ופיזית.

 

ולך פות יפה, אהובה, רכה ומסתורית.

לך במיוחד אנו מאחלים ומברכים כי כל הבא בשערייך, ימַצא ראוי.

היי מחבקת ואוהבת, שומרת סודותייך בקריצה של אלו הרוצים למלמל אותם

לאוזן כרויה

יהיו אהבותייך, לידותייך וזכרונותייך מקור להשראה ועצמה מעתה ועד קץ הזמנים

מי יתן וכל שפתייך ידברו אמת

כן יהי רצון

אמן סלה.

 

0 0 votes
Article Rating
הרשמה להתראות
הודיעו לי על:
guest

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments