טנטרה ויהדות

טוב, אז אמרו לנו שרק 10 אחוז מהטנטרה עוסקת במיניות, אבל מה לעשות אלו גם עשרת האחוזים המענינים יותר. יש מספיק נזירים בטיבט שדואגים ל 90 האחוז הנותרים. זו גם הסיבה שכל התקלות במילה טנטרה יוצרת אסוציאציה בעלת גוון מיני, זה טבעי ואין בזה פסול והרי כתוב "מתוך שלא לשמה בא לשמה". אז גם אם מישהוא בחר בטנטרה בתור כלי לשיפור ביצועי המיטה שלו הוא עשוי לגלות שלא רק הביצועים השתפרו אלא גם הצורה בה הוא מתבונן על החיים.

טנטרה כמו כל דרך חיים אחרת היא תהליך של טיפוס והדברים אינם מתרחשים בעצמם וגם התוצאה הסופית אינה זהה. לא כולם יפיקו את אותה תועלת מהעיסוק בטנטרה והתוצאה תהיה תלויה במידת ההשקעה ובמספר נתונים ההתחלתיים.

לטנטרה יש מטרה ברורה, להביא אותך לשליטה ואיזון, ויותר מכך ליצור ממך אדם מואר מה שעלול להשמע מאוד יומרני ואכן מעטים אלו שעושים את כל הדרך עד הסוף, אבל ניחא לא כל מי שעושה ג'וגינג כל ערב יגיע לאולימפיאדה.אבל מן הסתם כל מי שמשקיע מאמץ בריצת הערב או בתרגול פיזי אחר ישפר את הכושר שלו ובדרך כלל גם את איכות חייו.

על מנת להבין מה זה טנטרה יש להבין את אחד מעמודי התווך של השיטה. טנטרה אינה בהכרח שיטה דתית. לאמונה בצורה הפשטנית שלה אין תפקיד משמעותי. בהחלט יש בטנטרה מושג שנקרא בקטי שזה התשוקה הפנימית להתקרב לאלוהות, אבל לא האלוהות זה העיקר כי אם התשוקה עצמה. לפיכך גם חסיד ברסלב שמפזז אחוז אמוק (דבקות) נופל לקטגוריה הזו.

סייגים, גדרות ויין

בבואנו לתאר את ההבדלים בין היהדות הקלאסית לבין הטנטרה, אחד הנקודות החשובות היא במיקום של האל. היהדות כידוע היא דת מונותאיסטית, הווה אומר אמונה באל אחד חיצוני וכל יכול. את הטנטרה או לפחות זרמים רבים בתוכה ניתן לכנות כדת מוניסטית כלומר הכל זה אלהים והכל אחד.לכאורה ההבדל אינו כזה גדול ובכל זאת שמיים וארץ מפרידים בין היהדות ההלכתית לבין הטנטרה. ביהדות המונחים סייג וגדר תופסים מקום מאוד חשוב, והשיטה היא לפתור את הבעיות על ידי התרחקות ממקור הבעיה. במיקרה הטוב האדם חי עם ההכחשה הזו בשלום יחסי, ובמיקרה הרע זה יוצא החוצה בצורה מעוותת. חוסר הרצון להתמודד עם מקור הבעיה מוליך את האדם לפתרונות יצירתיים, לעיתים על גבול הגיחוך. לדוגמא האיסור על שתיית יין לא כשר, זאת אומרת יין שגוי יצר או אפילו רק נגע בו (אלא אם כן הוא מבושל), האיסור הזה מקורו ברעיון שיהודי עלול למצוא עצמו יושב בבית מרזח מוקף גויים כשעל הבמה רחמן לצלן רוקדת חשפנית מופקרת, ומכאן עד להתפקרות מוחלטת וניתוק מהיהדות המרחק קצר. עד כאן זה מובן ואולי אפילו לגיטימי ובמיוחד לזמנים ההם שהדאגה לנפש היהודי היתה הדבר ששמר עלינו כעם. אבל מה שלא מובן זה האיסור לאכול מלפפונים בחומץ שעשוי מיין של גוי. האם באמת העובדה שאני אוכל מלפופנים חמוצים שמכילים כמה אחוזים של חומץ בלסמי איטלקי איכותי תורמים להפקרות שלי? אני בספק! והמטרה שלי אינה ללעוג חלילה ליהדות רק להסחפות וההתרחקות מהעיקר.

התקפה מול הגנה

מי שבקיא במשחקי מחשב שמבוססים על אסטרטגיה מודע לכך שיש שתי אפשרויות עיקריות. או שאתה מתבצר ומקדיש את רוב המשאבים לצרכי הגנה, או שאתה יוצא להתקפה זריזה ומנסה לתפוס את האויב בתחתוניו. האסטרטגיה של היהדות לצורך העיניין היא התבצרות, ולעומת זאת האסטרטגיה הטנטרית היא להתקיף. בטנטרה אנו תוקפים את האויב במקום להתבצר משהוא בסטייל ההגנה הטובה ביותר היא התקפה.

גם היהדות וגם הזרמים הטנטרים השונים הבינו את הכוח העצום שטמון במיניות אבל בעוד שגורמים רדיקלים ביהדות בחרו לקיים יחסים דרך החור בסדין, הזרמים הרדיקלים בטנטרה השילו כל מחסום עד כדי ביזריות לשמה.
משום מה עדיין לא נתקלתי במאמר רציני שעוסק במקבילים בין הזרמים הקבליים לבין הגישה הטנטרית אבל מבט לעומק עשוי לחשוף כמה נקודות חופפות בין השניים.

לדוגמא:
הקבלה מדברת על קו שמאל קו ימין וקו האמצע. שלושת קוים אלה קיימים גם בטנטרה תחת השמות 'שושמנה', 'פינגלה' ו'אידה'. למי שלא בקיא מדובר על קווים דמיונים שמולכים אנרגייה מחלק הגוף התחתון אל קידמת הראש. גם אותה אנרגיה המכונה קונדליני ומתוארת בצורת נחש מזכירה מאוד את הנחש התנ"כי, שגם הוא הופיע ברגעים היותר אינטימיים ובהחלט קשור לזהות המינית רוחנית שלנו. קיימות כמובן דוגמאות רבות נוספות וכולי תיקווה שנושא זה יחקר יותר לעומק בעתיד הלא רחוק.

רבי עקיבא

זכור לי המישפט המיקראי הבא: "אמרו עליו על רבי אליעזר שכל כך היה משמש (מקיים יחסים) באימה וביראה עד שהיה דומה כאילו כפאו שד". המישפט הזה קסם לי והציק לי בו זמנית. הנה סוף כל סוף רבי שנכנס לאקסטזה טנטרית תוך כדי מילוי חובותיו כגבר. אבל מה שהציק לי בעיקר היה כיצד המידע החסוי והמאוד אינטימי הזה הגיע לידיעת הציבור, ולכן עזרתי אומץ ושאלתי את הרב שלי את השאלה המיתבקשת, האם מישהוא התחבא בחדר והציץ? "כן! כך בדיוק!" השיב לי הרב לדתהמתי. אכן אחד התלמידים התחבא מתחת למיטה ולכשנישאל מהיכן האומץ והחוצפה לעשות מעשה נועז שכזה השיב שגם זו תורה וגם את זה צריך ללמוד. אכן פסק זמן אירוטי בין חוקים נוקשים.

גם ביהדות וגם בטנטרה קיימת ההכרה בכוח הקוסמי הראשוני. הכוח שהוא סיבת הסיבות, האלוהות ,אבל שבעוד שביהדות ההכרה הזו היא בעיקר בתחום התאורטי, הרי שבטנטרה ההכרה הזו הופכת לדבר שבחוויה, וחוויה תמיד יותר מוחשית ומרתקת מתאוריה. 

___________________________________________________
 
רון לוקה - יליד חיפה בן 48 הגר בדנמרק. מתעניין בקשר בין מיניות לרוחניות. למד שיטות שונות כשהבסיס הוא בעיקר בתחום הטנטרה.