הקשר בין אוננות לסרטן הערמונית. האמנם?

רבים הם הגברים השואלים, האם אוננות יומיומית (או אפילו רב-יומית) אכן פוגעת בבריאותם באופן כלשהו (איני מתייחס כרגע לגברים הדתיים החוששים מכך בעיקר לאור האיסורים והתקנות ההלכתיות בתורה מאשר באמת לגבי בריאותם).

לאחרונה פורסמו כתבות מחקר חדשות בתחום זה, המעדכנות את ציבור המאוננים כי שפיכה מאוננות או מיחסי מין על בסיס יומי, מפחיתה את הסיכויים לחלות בסרטן הערמונית וכי החוקרים מצאו קשר בין נוזל הזרע למחלת הסרטן.

"מנתוני משרד הבריאות עולה כי סרטן הערמונית הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים יהודים בישראל, כשאחריו נמצאים סרטן המעי וסרטן הריאות. למעשה, סרטן הערמונית נמצא במקום השני אחרי סרטן השד, ומספר החולים גבוה יותר אצל גברים מבוגרים. על פי הנתונים, חיים כיום בישראל כ-5,000 גברים עם סרטן הערמונית או כאלה שאובחנו וטופלו לאחרונה. כל שנה מתווספים כ-1,500 חולים לרשימה זו וכ-500 מתים ממנה בכל שנה"

העובדה לא מפתיעה כי גברים רבים המכורים לתחושת האוננות או הפורקן המיני מוצאים לגיטימציה רבה  לתוצאות מחקרים אלו ובכך נוטים להאמין בקלות מביכה לתוצאותיהם.
מחקר זה מזכיר לי מחקרים קדומים שמצאו קשר בין עישון סיגריות לשיפור הזיכרון. מכורי סיגריות רבים מצאו שוב הצדקה להרגלם המגונה שבעצם מכלה את גופם והשתמשו בסיגריות כתירוץ לגיטימי.

בהנחה ואכן ישנו קשר בין נוזל הזרע לסרטן הערמונית, ובהנחה ואכן תאי גוף מעין תאי הזרע מאד רגישים לשינויים הורמונלים וגופניים בכלל. כאשר אדם חי אורח חיים מאוזן ושומר על מודעותו, בריאותו, רוחו ושלוות נשמתו אין סיבה נראית לעין שאדם יחלה בהכרח בסרטן הערמונית או כל מחלה אחרת.
לפי ההסתכלות ההוליסטית, אדם הינו שלם והוא מורכב מגוף רוח ונפש.
התייחסות ליחיד כגוף פיזי בלבד הינה חלקית ואינה נכונה, לכן ריפוי גוף בלבד אינו מספק כדי ליצור ריפוי שלם. יש לרפא גם את רוח ונפש האדם גם כן.

לצורך דוגמא: אדם אשר מעשן כבד (נגיד קופסה ביום), אינו בהכרח מודע לנזק הנגרם לגופו, או כפי שאנו רואים מידי פעם, אותו אדם מעדיף שלא להיות מודע לנזק הנגרם לגופו. אדם המעשן כמויות מופרזות לא עושה זאת רק בגלל ה"כיף", הוא עושה זאת כי יש לו צורך עז. יש לו צורך הנובע בדרך כלל מכאב, פחד, חרדה, לחץ, חוסר שקט נפשי. הסיגריה יוצרת מעין תרופה רגעית (מזיקה אמנם), אך מועילה לתחושת היחיד המכור.

עפ"י צילומי הילות (צילום השדה האנרגטי של האדם), ניתן לזהות תהליכים של מחלה עתידית לבוא טרם הגיעה לגוף הפיזי. ההפרעות בשדה האנרגטי יכולות לנבוע מגורמים רבים כגון: קרמה מחיים קודמים, טרואמה רגשית, אמונה שלילית, מחשבות שליליות המוזנות מילדות ועוד...
אדם שלא יטפל ברוחו ונפשו בדרך טיפולים אנרגטים הפועלים ישירות על רובד גוף זה, לא יוכל למנוע (גם דרך תחזוקת גופו הפיזי) את המחלות שמתועדות להגיע אליו.

לא מעט פעמים אנו רואים אנשים ששומרים על אורח חייהם הבריא של גופם הפיזי (ספורט, תזונה נכונה, קוסמטיקה וכו), אך מחלות לא נעימות פוקדות אותם. אנשים אלו בד"כ טיפלו בעצמם בגופם המוחשי ובעצם הסתירו את ליבם דרך הגוף הנראה לעין.

אוננות מופרזת היא בעצם נזק!

גברים רבים מוצאים באוננות נחמה. לעיתים רק לשם הפגת שיעמום או להיעזר להירדם בלילה, או לשם הרגעת הגוף וכו...
לפי הגישה הטנטרית, גבר מאבד המון אנרגית צ'י כשהוא גומר.
איבוד אנרגית הצ'י באופן מופרז גורם להיחלשות רבה של רמת האנרגיה בגוף הגבר.
כיוון שגברים רבים התרגלו מאוד לתחושת ה"חולשה" הזו, הם עדיין לא מכירים את התחושה של מתח גופני גבוה וחיוניות גבוהה אמיתית.
מבחינתי, הכל מתחיל במודעות!
כשאין מודעות אפשר לעשות נזקים ככל שרוצים בלי לשים לב לנזק העתידי.

להלן שתי דוגמאות:

1. פעם כשהמודעות הייתה מאוד נמוכה (אם הייתה בכלל), המכוניות והתעשיות זיהמו את הכדור שבו אנו חיים רק כדי ליצור לנו הנאה לשיפור חיינו מבחינה טכנולוגית, היום אנו מבינים שכדור הארץ שלנו חולה ואנו עוד לא מבינים איך נוכל לרפא אותו לגמרי.

2. פעם כשהמודעות הייתה מאוד נמוכה לגבי תזונה נכונה, אנשים אכלו והכניסו לגופם את מה שבא להם. רק  את מה שטעים. אנשים פיתחו כולסטרול, סכרת ומחלות שלא ידעו את מקורן באופן מובהק. היום כאשר המודעות גדלה מאוד אודות התזונה אנו יכולים להרגיש הרבה יותר טוב לגבי תחושתנו לאחר האוכל ובכלל.

לפי אותה גישה טנטרית, החישוב הקלאסי לחישוב הפרש הימים בהם מומלץ לגבר לגמור בכדי לשמור על אנרגית הצ'י במיטבה היא:

פעם ב-X ימים לגמור = 10/ (גיל האדם * 2)

למשל: אדם בין 50 כדאי שיגמור כל 10 ימים
          נער בין 18 כדאי שיגמור כל 3 ימים 
מניסיוני, ניתן לראות כי גברים השומרים על פערי שפיכה בסדר גודל של המתואר מעלה, ראשית, נראים צעירים לגילם. שנית הם שמחים וחיוניים יותר.

מסקנות :

1. הגוף הוא מכונה מופלאה היודעת לאזן ולסלק פסולת מתוכה .
2. אישה המניקה את תינוקה תייצר חלב כל עוד היא מעוניינת להניק. ברגע שתפסיק את ההנקה, שדיה ימשיכו לייצר חלב עד אשר יבין גופה כי אין צורך בכמות זו. הבצקת הקטנה והכאב הלא נעים שיווצרו יעברו תוך מספר ימים כאשר הגוף יסלק את הפסולת ויעיט את ייצור החלב.
3. אוננות מופרזת על בסיס יומי או דו יומי אצל צעירים ומבוגרים כאחד יוצרת "התשה" של הגוף. 
4. אם קשה להרדם ניתן לענג את איבר המין לשם ההנאה, אך לוותר על הגמירה.
5.  כדאי להיעזר במדיטציה כדי להירדם, ולא בהתשת הגוף ע"י שחרור האנרגיה החוצה. 
6. אוננות מופרזת מפחיתה באופן דרסטי את עוצמת האורגזמה. והופכת להיות מכשיר להרפיה פיזית בלבד. 

_______________________________________________

משה אליאס - מטפל במיניות דרך שחרור רגשי ואיזון אנרגטי
לאתר:  www.metaplim.co.il/elias