להזדיין בסבלנות

סוד שני - סוד האורגזמה הכל-גופנית (לרכב על הגל הגבוה)

שלא ייגמר לעולם

"אם אדם מתנזר, הוא לא נהנה מהתענוג המיני; בעוד שאם אדם מתענג הוא לא מגלה את הגובה הרוחני שבהתנזרות; זו הסיבה שדרך הקאולה (בי"ס טנטרה) מכילה את יסוד ההנאה המינית וההתנזרות ביחד. זוהי הדרך העולה על כל הדרכים. בדרך הקאולה, הנאה מינית מביאה להתנזרות. מה שדתות רגילות מכנות "חטא" (כאשר מבוצע נכון) הופך קודש." קאולאנאוה טנטרה 2. 23

איך מזדיינים בסבלנות?

התשובה בתוך השאלה, כמה נחמד. להזדיין בסבלנות זה גם המטרה וגם הטכניקה להגיע למטרה. מי שמזדיין בסבלנות עושה אהבה בתשומת לב מרבית, כשיטת מדיטציה שבסופה הוא יתמלא בשקט נפשי. הטכניקה לעיל עובדת על העיקרון של השתגלות במתינות, סקס במדיטציה. מי שיתאמן בסקס מתמשך, חסר מטרה ומופנם, יגלה שזהו בדיוק המקום שבו הוא מתחיל לשנות את חייו ולמלא את מחסניו הפנימיים במתינות, אורך-רוח וסבלנות. הטכניקות הבסיסיות של הטנטרה עובדות על התמזגות ללא תנועה ובהן נדון בפרק הבא. טכניקות אלה מושתתות על מבטים ארוכים, חיבוקים ממסים או משגלים מלאים שאינם כוללים חבטות אגנים. טכניקות היסוד מנסות ליצור רוגע מתוך רוגע, אחדות שמתגברת והופכת שני גופים לישות אורגנית אחת. כאן בפרק השני נלמדכם טכניקה הפוכה לגמרי, מודרנית יחסית, אשר מתמקדת בסערת חושים. הטכניקה שבה נרחיב מיד אינה נוגדת מדיטציה. זה שהיא נעשית כששני בני הזוג מזיעים ונדפקים זה בזה אינה הופכת אותה לפחות מדיטטיבית. מה שחשוב זה שתשומת הלב שלכם תגבר ותלך ככול שהריגוש הגופני מתעצם. בכל טכניקת מדיטציה תשומת הלב היא העיקר; אדם יכול לשבת במדיטציה בהימליה ולהשתגע ממחשבות ולעומתו אדם יכול לזיין כמו בוכנה ולהישאר באחדות פנימית. הטנטרה מאמינה שיש מקום לכל הטכניקות שבעולם וזאת שבחרתי להתחיל איתה היא טכניקה אקטיבית שנראית לי יותר נכונה בשבילנו ישראלים.
לפני שנצא לדרך אני מבקש לחזור ולהזכיר שזוגות שינסו להתאמן בטכניקות הנ"ל בלי שקודם לכן יתאמנו בנשימה מודעת לא ישיגו כל תוצאות. כשם שאוטו לא יכול לנסוע על דלק 15 אוקטן כן העבודה הטנטרית לא תניע אם תמשיכו לנשום רדוד. ואז תצטרפו לאלה שאומרים: ניסיתי טנטרה, זה לא עזר לי.
הנשימה המודעת היא הבסיס למדיטציה המשותפת והיא שיוצרת את המגרש שעליו מתנהל המשחק בין האנרגיה הגברית והאנרגיה הנשית.

הטכניקה הבסיסית

עבור גברים הטכניקה הבסיסית של הטנטרה הפיזית מושתתת על הימנעות מוחלטת מאורגזמה. זו לא ההימנעות שתביא אתכם לאושר אלא עבודת המדיטציה שתעשו תוך כדי. להימנעות אין ערך בפני עצמה אלא רק כשהיא באה עם עבודה רוחנית שתומכת בה. נכון שהטנטרה מאמינה בשמירת הזרע אבל היא עוד יותר מאמינה שלא צריכים להיות הלכתיים בשום דבר. הימנעות משפיכה אינה מצווה ואינה חוק, היא רק כלי עזר לטכניקה מסוימת. בתקופה שתתאמנו בטנטרה תצטרכו להימנע מפורקן. אבל בהחלט יכול להיות שאחרי תקופת מה תגלו שטוב לכם בלי האורגזמות המרובות הללו ותקיימו את המשפט החז"לי ממסכת סוכה "איבר קטן לו לאדם, מרעיבו שבע משביעו רעב"

האם גם נשים אמורות לא לגמור?
זו שאלה מעניינת. בעקרון עבודת הטנטרה במזרח היתה נחלתם של גברים בלבד ולכן רוב הטכניקות מיועדות לגברים. זאת ועוד, מאחר והאורגזמה הנשית אינה כרוכה בפליטה של תאים חיים, מקובל לחשוב שאין אובדן אנרגטי בפורקן הנשי. יתכן שזה כך יתכן שאחרת אבל במהלך עבודת הטנטרה תדרשו שניכם לא להגיע לשיא מסיבה אחת פשוטה: שיהיה בינכם איזון. שהמערכות המיניות של שניכם, לאורך שבוע או חודש מסויים, יהיו טעונות במידה שווה. אם אחד מכם יגמור בטעות במהלך המשחק הטנטרי או יאונן רחמנא לצלן, מיד תוכלו להבחין בזאת לפי התנהגותו המרוחקת. 

חייבים בת זוג? 
בהתחלה לא, אחר-כך כן. אפשר להתחיל באוננות אבל בטנטרה אין טיסות סולו ואוננות זה בקושי סימולטור. בסופו של דבר תצטרכו לעשות זאת מול נציג מהמין השני.

אפשר עם בן-זוג?
אפשר.

האם הבת-זוג חייבת להיות אישתי-חברתי? 
בפרקטי - כן, משום שצריך לבצע את הטכניקה הזאת כל יום במשך שבוע עם בן או בת זוג קבוע. נכון שבתיאוריה טנטרה עושים עם כל העולם. עם האוויר, עם עצים, סלעים, כלבים ואנשים. הטנטרה אינה מוסרית, היא לא אומרת לך לעשות זאת רק עם האישה ולא עם המאהבת, או רק במין סטרייטי ולא הומוסקסואלי. הטנטרה לא מתעסקת בכל זה מכיוון ש'טנטרה' זה בסך הכל מילה אחרת ל"לקבל את כל-היש". וכל היש מורכב מהמון דברים לכן לטנטרה, בגדול, אין גבולות. אפשר לעשות אותה עם זרים מוחלטים; כמו שאתם שוחים בים או מתבוננים בשקיעה, אתם יכולים להתבונן בעיניים של מישהו ולהינמס לתוכו או להתחבק עם חתול ולהיעלם.
בפועל, לעומת זאת, הטנטרה הפיזית, זו שמתמקדת באקסטזה, דורשת סוג מסויים של הכירות בין שני התלמידים. מחוזותיה האקזוטיים של האורגזמה הכלל-גופנית כרוכים בעירום, הפרשות, וקולות משונים שדי בבת זוג מרוחקת בחדר לא מוכר וכל העבודה יורדת לטמיון. 
אל תעבדו עם מישהי שהיא סטוצ. אל תשתמשו בעבודת הטנטרה כתירוץ לשכב עם נשים חדשות. חכו עד שתהיה לכם חברה ואז תתקדמו הלאה. הטכניקה הזאת הולמת בעיקר בני-זוג שמכירים זה את זו מספיק בשביל להיכנס לשבוע או יותר של תרגול טכניקה שמחייבת משגל יומי ללא פליטה.

עבודת הטנטרה הפיזית מחייבת אתכם למלא בקפדנות אחר הדרישות כאילו אתם מכינים פשטידה מיוחדת מתוך ספר בישול. אף טבח לא מצליח להתעלות על עצמו במטבח זר עם מצרכים לא מוכרים. אל תתחכמו, עשו את הדבר עצמו ותזכו למחמאות.
אמנם נדרשת הכירות מקדימה כלשהי בין התלמידים, אבל חוקי הטנטרה אינם מציינים כמה מקדימה. מספיק שיש בשניכם רצון כנה לגלות את סוד האקסטזה כדי שהחיבור בינכם יעלה יפה. תבחרו בת או בן זוג שנוח לכם איתו, שבעזרתו תוכלו לעשות נכון את הטכניקה. יותר מאוחר, אחרי שתשלטו בה תוכלו להתחיל ולגוון. אבל בהתחלה החוק הראשי לשניכם הוא "לא לגמור". 
יתכן שיהיה לכם קשה. אני יודע שלי היה. 
לכן לא צריך להיות קשים עם עצמנו. נסו להתאמן שבוע אחד בלבד. אחר-כך תראו אם אפשר להרחיב את זמן האין-אורגזמה לחודש. בגדול, הטאואיסטים הסינים טוענים שעל הגבר להגיע לפורקן רק ארבע פעמים בשנה: פעם בקיץ, פעם בסתיו ופעמיים באביב. יותר מזה נחשב בזבוז.
אצלי בקבוצות הטנטרה היו גברים שהיו רגילים לגמור כל יום והיה חבר אחד מהצפון שלא גמר 14 שנה. זוהי המשרעת שלנו הגברים. רובנו נמצאים יותר קרוב לפעם-ביום מאשר לפעם בארבע-עשרה שנה ולכן סביר להניח ששבוע בלי פליטה זה די והותר בהתחלה. במיוחד שבאותו שבוע אתם תתבקשו לקיים יחסי מין בכל יום.

ומה אם אין בת זוג? איך עושים טנטרה לבד?
ובכן, הנה אנחנו מתחילים.
לימודי האקסטזה המינית (מעכשיו, "רכיבה-על-הגל-הגבוה") דורשת תשומת לב מוגברת לרגע שלפני האורגזמה. בהתחלה אתם תתנו לה לצאת, אחר כך לא. 
בשבוע שבו תחליטו שאתם הולכים להתאמן בטנטרה פיזית יהיה שבוע שבו תתבוננו שוב ושוב ברגע שלפני האורגזמה שלכם. פעם אחר פעם תעמדו מול הארץ המובטחת ואליה לא תגיעו משום שעבודת הטנטרה הגופנית (רכיבה-על-הגל-הגבוה) מתחילה ונגמרת בהיכרות מעמיקה עם רפלקס האורגזמה. 

 איך מתחילים
 מתחילים באורגזמה אחרונה.
כבר בפעם הבאה שאתה גומר, שים לב - זאת האורגזמה האחרונה שלך. התבונן ברגע הקצרצר שלפני התפרצותה, אותו רגע שבו אתה יודע שהיא הולכת לבוא אבל היא עדיין נמנעת. הרגע לפני שאתה משוגר לכוכבים. אם נדָמה את התפוצצות האורגזמה לריחוף בשמיים מלאי זיקוקין הרי שהדרך להגיע לריחוף הזה תלוי במשגר שיטיס אותך אליהם והמשגר הזה הוא די שובב; מספיק שתסתובב לידו והוא ישאב אותך אליו ויטיס אותך לשמים. ברגע שנכנסת ללוע המשגר האנרגיה המינית שלך יוצאת מהכוח אל הפועל. עוברת ממצב פוטנציאלי למימוש. זהו תותח ערמומי מאד. הוא חד כיווני - רק נכנסת בו, וכבר אתה נשאב ונזרק לעבר הצד השני. מספיק ששמת עליו רגל ולא תוכל להסתובב ולחזור אחורה.

רוב אימוני הטנטרה שלך (ושל זוגתך) יתבצעו בנקודה שלפני שמשוגרים לשמים, הרגע שלפני הסערה. רוב החיים אתה מגיע לרגע הזה במהירות גבוהה מידי מכדי לעצור. אתה מפספס את השקט שלפני הסערה. הטנטרה תעצור אותך בדיוק שם. זהו המרחב שבו תבלה את אימוני הטנטרה שלך. הטנטרה תעצור אותך משום שכל זיקוק דינו להיכבות אחרי מספר שניות. כל אורגזמה גוועת תוך זמן קצר. האורגזמה מכילה בתוכה אשליה של נצח אבל היא זערורית. שניות אחדות אחרי שנכנסת למשגר אתה כבר שוכב מעולף במיטה המום מעוצמת החוייה, מיובש. האורגזמה אצלנו הגברים אינה שונה מאפצ'י חזק. אין בה שום דבר רוחני, היא באה לשחרר מתח ולא יותר מזה. אורגזמה אמיתית טוענים אנשי הטנטרה היא חוויה כלל גופנית שבמהלכה כל האיברים הופכים איבר אחד. באורגזמה אמיתית האדם נכנס לטראנס, הוא נעלם לתוך אחדות מוחלטת, הזמן עומד מלכת ואנרגיה לא-מוכרת מפעמת בכל איבר בגופו. אורגזמה רגילה זה כמו אפצ'י לעומת האורגזמה כלל גופנית.

אצל נשים המצב אינו שונה לגמרי אבל גם לא ממש דומה. המשגר אצלן אינו תותח אל-חזור וכוחו המאגי אינו כה רב. מחד, נדרש מהן יותר מאמץ להגיע אליו, מאידך הן יכולות להיכנס בו לסיבובים חוזרים אם רצונן בכך. על ההבדלים בין האורגזמה הנשית והגברים נדון בהמשך אולם לשני הצדדים קיים רגע ברור ומפורש שאחריו הם משולחים לשמים. 

 שלב ראשון - אורגזמה אחרונה

 לפני שאתה מתחיל באימונך צא לאורגזמה אחרונה ושים לב לשני דברים: הראשון, מה קורה לפני האורגזמה - איך אתה מתקרב לתותח ואיך אתה נכנס בו. דבר שני, מה קורה אחרי השיגור, איך אתה גומר וכמה התכווצויות יש לך. התבונן בשני אלה בכוונה שלמה ואם פיספסת אותם אז לימודיך ידחו עוד קצת. אי אפשר להתחיל לשלוט בתותח בלי שתרגיש עד כמה השיגור הוא חד כיווני ועד כמה הוא אל-חזור. אפילו אם אתה רוצה לעמוד לפני התותח ולהסתכל בשקט בנוף, הוא בעצמו דוחף אותך קדימה. הדרך היחידה להימנע מלטוס לשמים וליפול כמו גחל זה לבוא לתותח במתינות ובשקט ולהיעצר לפני שאתה עולה עליו.

בהמשך עבודת הרכיבה-על-הגל-הגובה אתה לא תיתן לגל להישבר ולתותח לירות אבל בהתחלה יהיה עליך פעם או פעמים או שלוש להגיע לרגע הזה ולעבור אותו ולהתמקד בו ולשים לב למעבר האנרגיה בין הפוטנציאל לבין המימוש וגם למנות את מספר ההתכווצויות האורגזמיות.

למה צריך לספור התכווצויות? כי כל מספר שלא ייצא לכם, במהלך אימוני הטנטרה תנסו להגדיל אותו. אצלנו, הגברים, ההתכווצויות הללו הן עוויתות שרירים שבאות משורש הפין ואילו אצל נשים הן באות מהנרתיק. במהלך באורגזמה ממוצעת מתקיימות בין 8 ל-25 התכווצויות גינטאליות. נשים בדרך כלל שייכות לחלק העליון של הסקאלה (האורגזמה שלהן יותר ארוכה מהאורגזמה הגברית) גברים מאכלסים את תחתיתה. חיפשתי במחקרים רבים למה נשים גומרות יותר זמן ולא מצאתי הסבר אחד ברור לעובדה זו. בכל מקרה, לא משנה כמה התכווצויות אתם מנפקים בכל גמירה, במהלך הניסיונות שלכם להגיע לאורגזמה גופנית אתם תגדילו את מספרן. זהו דבר ראשון, למדו כמה התכווצויות יש לכם. חלקכם יתפלא לגלות שאתם בעשירון התחתון וחלקכם יהיה בעשירון העליון. אצל כל בני האדם מספר ההתכווצויות הוא נתון קבוע וכמעט אינו משתנה לאורך השנים. חוץ מאלה שעושים טנטרה.

אחרי שגיליתם מהי נקודת המוצא שלכם ומה מספר הגלים ששולחת לכם בגוף התנפצותו של הגל הגדול, רק אז מתחילים הלימודים. מעכשיו אתם מפסיקים לתת לגל להישבר. במשך שבוע שלם או חודש, או כמה זמן שלא תבחרו תנסו שלא לעבור את נקודת האל-חזור שאחריה הפליטה והפורקן הם בלתי נמנעים.

למה?

הסכיתו ושמעו: חוקר המוח ג'ון לילי קובע אחרי מחקר ארוך טווח על אורגזמות של קופים בספרו "עיין הסערה"[4], שיש לכל בני האדם במוח ארבעה אזורים המסודרים בטור שכל אחד מהם אחראי על אספקט שונה בגמירה. לילי ביסס את עבודתו על קופים זכרים. בספרו הוא טוען שכל ההשלכות שניתן לעשות ממחקרו נכונות גם לבני אדם. גברים כנשים, המנגנונים זהים בשני המינים.

בגדול לילי מדבר על ארבעה אזורים מוחיים שאחראים על תופעת האורגזמה. עבודת הטנטרה מתמקדת במעבר בין אזור שתים לשלוש.

אחראית בגדול על הריגוש המיני. היא מתעוררת בקלות מכל גירוי מחשבתי, או ויזואלי (תמונה, סרט, מופע) או שמיעתי ( דיבור סקסי) או ריח (להריח את בת-בן הזוג) או טעם (לטעום אותו-אותה). הנקודה הראשונה גורמת לדם לרדת לאיברי המין, לנפח את השפתיים ולהזקיר את הפין. הנקודה הזאת משולה לשביל שמוביל לתותח.

אחראיות על שני אספקטים של האורגזמה, השניה על ההתכווצויות והשלישית על תחושת השיא המיני. אצל רובנו הנקודות הללו מופעלות זו אחר זו באופן סימולטני אולם הטנטרה טוענת שניתן להפריד בין שתיהן בעזרת מספר טכניקות שמייצבות אותנו בנקודה השניה ומונעות מאיתנו את תחושת האורגזמה הרגילה (אפצ'י) שמביאה אחריה את הפליטה. הנקודה השניה היא התותח והנקודה השלישית היא הריחוף בשמים עד ההתפוצצות. מי שיתאמן ברכיבה-על-הגל-הגבוה לא יפעיל את הזיקוק כלומר לא יתפוצץ, כלומר לא יפעיל את הנקודה השלישית ולכן לא יגיע לאורגזמה המוכרת. ובמקומה יחווה התרחבות מנטלית ותחושת אחדות קוסמית כלומר אורגזמה כלל-גופנית.

הנקודה הרביעית: לפי לילי היא השלטר הראשי וכאשר היא מגורה חווה האדם ריגוש, פליטה ואורגזמה לפי סדר צפוי מראש וקבוע.

 

ההיכרות עם ארבע האזורים האלה בא ללמדנו שע"י עבודה מודעת של שליטה בכל אזור ואזור ניתן להפריד את החוויה המינית למרכיביה: מנה ראשונה, זקפה (ששייכת למערכת כלי הדם), מנה שניה התכווצויות ופליטה (ששייכות למערכת השרירים), ומנה עיקרית, תחושת זרמי החשמל הנעימים (ששייכת למערכת העצבית). ברוב המקרים אנחנו מקבלים את שלוש המנות בזו אחר זו. המשגל הטנטרי מאפשר לנו לשבור את המבנה שאליו התרגלנו. לשנות את סדר החוויות, לעצור ולנוח בין המנות, להגיש מנה עיקרית לפני הראשונה... בקיצור להתבלבל.

 

איך משנים מערכת שהתקבעה? 

נראה שזה לא יהיה קל לבלבל ולשבור מבנים מיניים מקובעים אבל מי שחוקר קצת את הנקודות של ג'. לילי מבין שבעצם כולנו חווינו בלבולים ברמה זו או אחרת שבהם נקודה מסוימת נדלקת לפני האחרת או שנקודה מסוימת אינה נדלקת בכלל. למשל:

-          נשים רבות מתקשות להגיע לאורגזמה פשוטה. הן אינן מצליחות לעבור את הנקודה הראשונה ולטפס לשלבים האחרים. הן חגות במעגלים לפני נקודות שתיים ושלוש, כמו עיוורות שמגששות בלילה אפל אחרי התותח החמקמק שלהן (שצבוע בשחור!) מתקרבות ומתרחקות ממנו באופן מקרי בלי יכולת להיכנס אליו והביא את הריגוש לכדי פורקן.

-          הבעיה ההפוכה נקראת "שפיכה מוקדמת" והיא נחלתם של גברים רבים אשר קופצים ישר לנקודה השלישית וחווים אורגזמה בלתי-רצונית הרבה לפני שיא הריגוש. חברים אלה מנסים ככול יכולתם לברוח מהתותח אשר מתעקש לרדוף אחריהם ולהטיס אותם השמימה.

-          בלבול מוכר היטב נוסף בין הנקודות הללו הוא מצב של אורגזמה "לא מספקת" שלא מצליחה לטלטל אותנו לרמת גירוי חושי רגיל ורצוי. זוהי אורגזמה שמדלגת על השלב השלישי, מביאה פליטה ופורקן אבל אין בה התפרקויות חשמליות במוח. במצב זה אנחנו משולים למי שנכנס למשגר ובמקום לטוס ולהתפוצץ כמו זיקוק הוא נדלק כמו קפצון רטוב ונופל לרצפה מיד.

 אם כן הדרך להתחיל להפריד את הנקודות במוח כדי להגיע לאורגזמה-ללא-פורקן (הלא היא האורגזמה הכלל גופנית) תלויה במידת הצלחתך לא לעבור את המשגר, כלומר להפריד את נקודות שתים ושלוש. נקודה מספר אחת שנדלקת די בקלות היא הארץ הרחבה שלפני המשגר. איתה אין לנו עבודה. נקודה שלוש כבר נמצאת בשמים וגם איתה אין לנו עבודה. אם הגענו אליה, סימן שפספסנו משהו. כל תשומת הלב צריכה להיות מוקדשת לנקודה שתיים היא התותח. כפי שאמרנו לתותח יש כוחות מיסטיים, הוא תופס אותך ומכניס אותך לפתחו גם אם אתה מתנגד לכך, מספיק שתסתובב לידו והוא כבר ישגר אותך. במילים אחרות דינו של הזיקוק נקבע עוד לפני שהוא נכנס לקנה אי לכך העבודה שתוצג כאן מתמקדת בעדינות, בהתגנבות לתותח, בהסתובבות שקטה מכל עבריו ומניעה מוחלטת משיגור. 

זוהי העבודה הקשה: במהלך יחסי המין, כאשר אתה (את) מגיע (מגיעה) קרוב לאורגזמה, היו מודעים יותר. ככול שהסערה מתחזקת ותחושת האהבה מציפה אתכם, סימן שאתם מתקרבים לתותח. זה הזמן להתחיל להפריד את המרכזים במוח. בשלב זה אתם חזק בשלב הראשון שאחראי על הגירוי המיני, אולם הטבע סידר את העניינים באופן כזה שאם תמשיכו להתרגש, האנרגיה תעבור לנקודה השניה ויתחילו התכווצויות בתחתית הפין (או בקירות הנרתיק) שיפעילו את הנקודה השלישית של החשמול האנרגטי ובין רגע תמצאו את עצמכם בשיא. אז לפני שמגיעה נקודת האל-חזור, זה להפסיק לדפוק, להרגע, להאט, ולהקשיב לעצמך. להאט פירושו לאו דווקא להפסיק לזוז. אפשר להמשיך לנוע מעט ובעדינות; הגעת למקום הנכון. ככול שתחזיק בו מעמד, ככול שתלמד להירגע בתוכו, ככה תתקדם במשחק. זה הזמן להתחיל לנשום בצורה מודעת. זה רגע המדיטציה שלך ואתה יכול למשוך אותו דקות רבות.

אל תנסה לעצור את האורגזמה במחשבות על דברים "אחרים". אין טעות גדולה מזאת. להפך. זהו רגע של מדיטציה, לך עליה, נקה את הראש ונשום עמוק. המשך לנוע לאט. במהלך האימונים שלך אתה תרחיב את הרגע הזה עוד ועוד, אל תברח ממנו ואל תדחיק אותו. הגעת לקצה שהוא, לפי היוגה, המורה שלך ואם לא תלך למורה, לא תלמד כלום. אז עכשיו אתה בבית-הספר, משתדל להיות תלמיד טוב ולא לגמור.

מאוחר יותר, בשלבים מתקדמים בעבודה, כאשר יבוא זמן שתרגיש שהשתלטת על האורגזמה ואתה יכול לעצור לפניה בלי בעיות ולנשום לתוכה, אתה מתבקש לנסות לאפשר להתכווצות אחת או שתיים לצאת. זהו שלב קשה לא פחות אבל מענג ביותר בלימודי האקסטזה שלך. אתה לומד להתנדנד בין שתי נקודות במוח, השניה והשלישית. תנועה לא זהירה ואתה פולט. אל תעשה את התנועה הזאת. היה קשוב לעצמך ורק אחרי שהצלחת לשחרר שתי התכווצויות - העצר לגמרי. אל תמשיך לשחק עם הנקודה הזאת.

 תתחלפו.

בכל משגל כדאי ששני הצדדים יקבלו את הצ'אנס שלהם לנסות לפחות פעם אחת להתגנב לתותח, לשלוט ב"גל-הריגוש-הגבוה" בלי לגמור. אל תתחכמו עם תנוחות מסובכות, נסו לעבוד תמיד בתנוחת משגל אחת פשוטה שנעימה לכולם. בדרך כלל זאת תהיה התנוחה המסיונרית שהיא פשוטה, ישירה וסימטרית מכל התנוחות. אחרי שהצד האקטיבי סיים את אימוניו, אתם מתחלפים והצד שהיה עד עכשיו פסיבי עולה למעלה ואילו האקטיבי נשכב ונרגע. אתה יכול להתהפך ולטפוח לעצמך על השכם. האמת שזה לא היה כל-כך קשה.

היא תתחיל עכשיו במסע שלה לעבר נקודות שתים ושלוש. גם היא תצטרך להיעצר שניות לפני שהיא מגיעה לאורגזמה ולהתנדנד בין ההתכווצויות לבין הפורקן. עד שהיא מגיעה לשם, לך אין מה לעשות לכן הרגע לתוך עצמך. זוהי שעתך היפה. אתה שוכב מתחתיה, פסיבי לגמרי. נושם, עוצם עיניים ונרגע. אל תעזור לה, אל תנשק אותה, אל תתפוס לה בשדיים. זהו לא זיון רגיל. אל תנסה לעזור לה ואל תנסה לעורר אותה. רק נשום והרגע לתוך עצמך.

זכור, במובן הביולוגי, התרגול טנטרי-פיזי הינו קרוב משפחה של טכניקות ביו-פידבק. זה לא קשה יותר מללמוד להזיז את האוזניים, לגלגל את הלשון או להרים גבה אחת. זוהי עבודה לגילוי מנגנון פנימי שאותו אנחנו לומדים לבודד, לעבוד עליו ולא לפחד מתוצאות עלובות בהתחלה. שליטה רצונית בשרירים ובאזורים במוח הם לא משהו שמלמדים אותנו בבית-ספר. כל אחד לומד את הדברים האלה לבד. וגם זוגתך שעכשיו נכנסת למדיטציה שלה מעליך הולכת לבד. אל תפריע - תתמוך.

נשוב ונזכיר לך - שתי התכווצויות בלי פליטה. זו הייתה המטרה שלך. אם השגת אותה אז לא נותר לך לעשות כלום. אתה לא צריך לחשוב על כלום. לא על ההנאה המינית של בת-הזוג ולא על ההנאה המינית שלך. טנטרה, לפחות בהתחלה, היא מעשה אגואיסטי למדי. שני אנשים נכנסים למיטה אחת, מתמזמזים קצת והופ! הולכים לעולמם הפרטי. משונה, נכון? לא חשבת שזה טנטרה. ובכן, הגיע הזמן לקצת אגואיזם, כל-כך הרבה תשומת לב אנחנו מעניקים לבת-הזוג, (בעיקר אנחנו, 'הגברים הרגישים' שמנסים להיות מאהבים סופר עדינים וסופרמתחשבים) ששכחנו איך ללכת לאיבוד בתוך עצמנו. איך להחזיר לעצמנו את תשומת הלב המינית.

איך נדע איך מה קורה שם בפנים אם לא נכנס קצת פנימה? איך נדע ממה אנחנו מתרגשים וממה אנחנו מפחדים? איך נצליח לאבחן את פלונטר הרגשות שאופף אותנו במיטה? אין כל בושה בלעצום עיניים ולהתמכר לרגשות הפנימיים שמתערבלים בפנים. אז למה אנחנו לא עושים את זה? הא?! הן עושות את זה כל הזמן, למה שלא גם אנחנו?

הדברים צריכים להיאמר, ולהיאמר בבירור: אדם לא יכול להגיע לאמת אם הוא בתנועה. תנועה עוזרת להגיע לדברים בעולם החיצוני. רגיעה עוזרת להגיע לדברים בעולם הפנימי. אם רוצים למצוא את השקט, את השלווה, את האחדות צריך ללמוד להירגע, ללמוד להפסיק להתאמץ. וזה הדבר השני שתידרש ללמוד בטנטרה הפיזית - איך לשכב בתוך עצמך ולהרגיש.

האישה עובדת מעליך, רוכבת על גל הריגוש. אל תדאג אם היא תצליח לשחרר שתי התכווצויות ולעצור בזמן או לא. עזוב אותה. כולנו יודעים להיות בעשייה, אי-העשייה דורש לימוד.

אלה שני השיעורים שיש לטנטרה ללמד אתכם - כשאתם בפעילות, לכו עליה עד הסוף, זוהי היוגה שלכם, תהיו טוטאלים. וכשאתם ברגיעה, לכו עליה עד הסוף, זוהי היוגה שלכם, תהיו טוטאלים.

הזמן המומלץ לבלות ברכיבה על גל הריגוש המיני לכל אחד הוא משהו כמו עשרים דקות. לכן תנו לפחות שעה לכל מפגש טנטרי שבו פעם אתה גולש והיא מתאמנת בלהיות ים ופעם היא גולשת בעזרתך ואתה מתאמן בלהיות ים. אל תחפזו. הזמן הזה הוא זמן יקר שאין בו חוקים ולא צריך לעמוד בזמנים עם סטופר. בגדול אתם רוצים להגיע למצב ששניכם כל-כך קרובים לשיא שהמעבר בין להיות הגולש-המתרגש לבין להיות הים צריך להיות דקות ואולי שניות אחדות. כשזה קורה אתם גולשים ביחד זה על זה, ההפרדות במוח מתחילות להימס, והגופים מתחילים להעלם.

זהו, קיבלתם את שיעור הבסיס שלכם בטנטרה פיזית. יש עוד הרבה מה לדעת, אבל יש יותר מה לעשות. אתם צריכים להתאמן בטנטרה עוד ועוד. רצוי ביום קבוע בשבוע, רצוי בשעה קבועה. יש אנשים שהולכים לפסיכולוג, אתם תעשו טנטרה. זה יותר זול ויותר נעים והתוצאות מרחיקות לכת.