אומנות האהבה המודעת

טנטרה במקור כתובה בספרים עתיקים בני למעלה מ-2000 שנה כדיאלוג בין שיווא (Shiva) – הכוח החודר של אנרגיה מכוונת לבין שאקטי (Shakti) הכוח היוצר, שלפעמים גם נקרא הכוח של הטנטרה.

טנטרה היא פילוסופיה רוחנית שנעזרת, בין היתר, באנרגיה המינית ורואה באקט המיני פעילות נעלה ומקודשת.
היא מבוססת על טכניקות שונות, תרגול ומדיטציות.
המערב התוודע לפילוסופיה הזו כבר לפני 300-400 שנה, אך במעבר לחיים העכשוויים שלנו (במערב) קיבלה הטנטרה  'הסבה' לטכניקות יותר ישומיות עבורנו.
אפשר לסכם את הטכניקות האלו כ'אומנות האהבה המודעת'.

בימים אלה מעטים הם המאמינים ב"חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה".
נתונים סטטיסטיים מצביעים על כך שיותר מ 35% מציבור הנשואים בישראל מתגרשים (אחוז הגירושים במקומות אחרים בעולם גבוה יותר) והאחוזים הנותרים לא תמיד נשארים נשואים מתוך אושר ומיצוי פוטנציאל החיים הזוגיים.
רבים נשארים בקשר בגלל שמסובך מדי "לפרק את החבילה", עלויות, התמודדות רגשית, נוחות וכו''.
משהו קורה בחברה שלנו, אך אם נתבונן לעומק נראה כי תמיד קורה משהו.
במאה הקודמת הערך המשפחתי, הערך הכלכלי והמעמד היוו משקל מכריע יותר בבחירת בני זוג, מאשר משיכה מינית, רגשית, פיזית או אפילו אינטלקטואלית.
בשנות ה 20-30 למאה הזאת עברנו מיחס מאוד ויקטוריאני, שמרני להקלה מסוימת במנהגים. זה היה בערך בזמן מלחמת העולם הראשונה.
בזמן מלחמת העולם השנייה נכנסה מעט רומנטיקה לקשרים אך התקופה הזו אופיינה גם בחיבורים מהירים ופרידות רבות.
השנים שלאחר המלחמות יחד עם פיתוח הגלולה למניעת הריון הביאו איתן את מהפכת המינים ותופעת האהבה החפשית (Free Love). אלו נתנו בסיס להופעת הפמיניזם ולדרישת שוויון זכויות.
תנועה חברתית זו, ובליווי סיבות נוספות, הובילה לנטייה לאינדיווידואליזציה של הפרט (כל אחד לעצמו) שיחד עם ההתקדמות המטאורית של הטכנולוגיה התקשורתית גרמו לדפוסי התנהגות מבודדת ויחידנית.
עם זאת, זה לא הוריד את הצורך האנושי הבסיסי ביותר של בני אדם באהבה, לאהוב ולהעניק אהבה, חיבור ושיתוף עמוק.

בתקופת חיינו הנוכחית, אני מזהה בלבול. מה הוא אותו יעד שנראה שונה בין גברים לנשים ומה היא הדרך להגיע לאותו יעד רצוי.
יש המוצאים לנכון שמתאים להם חיבור זוגי של גבר-אישה, עם זאת, אני מבחינה - במיוחד אצל גברים - שסגנון הקשר הבלעדי פחות ופחות מתאים להם.
יש כיום יותר חופש לקבל קשרים חד מיניים ועדיין אני רואה הססנות בלגיטימציה לקשרים כאלו וצורך להגן על מקומם על ידי הצהרות ציבוריות, כמו הפגנות או סלוגנים (שבעיני דוקא מבדילות אותם מהחברה ה'נורמטיבית').
יש פלגים של חיבורים רבי משתתפים, כמו קומונות שיתופיות או פולי אמורה (ריבוי אהבות).
ויש לא מעט אנשים שבוחרים להציג מערכת 'נורמטיבית' אך חיים חיים כפולים המתאפיינים בשקרים ובגידות. התנהלות כזו מובילה את האדם למשחק על חבל דק בחייו ויוצרת,פעמים רבות, תחושה של חוסר הערכה עצמית והרגשת אי מיצוי הפוטנציאל האישי והזוגי.

אני מאמינה באמונה שלמה שאם יכולנו, על ידי תרגול בטנטרה, להסיר לפחות חלק מהעכבות המיניות שהחברה, התרבות וההרגלים הישנים הקנו לנו, היינו מתחברים למהות האמיתית של האנרגיה הזו.
אז, כל אחד ואחת מאיתנו יכול היה להתקרב יותר לאמת הפנימית שלו ולהתחבר לאדם האחר בצורה כנה ובריאה יותר העונה לצרכי כולם.
כפי שכבר ציינתי קודם, טכניקות אלו ידועות כבר ובכל זאת עדיין, במסרים הפומביים, כמו חינוך, פרסום, מסרים מילוליים ומשפחתיים, אנו לא מקבלים את האינפורמציה שעשוייה היתה לאפשר לנו לשנות את התודעה לאומנות האהבה ולכוון, לדעתי, לקשרים ולחיים בריאים יותר.

השאלה שנותרת עדיין הינה: אם טכניקות אלו כבר אינן נחלתם הבלעדית והסודית של בודדים העוסקים בתורה זו, מדוע לא מעבירים את האינפורמציה לכלל הציבור בצורה פומבית יותר?
שהרי במרבית מהמקרים מה שהציבור יודע על טנטרה - שזהו אוסף טכניקות של סקס וזה אפילו מתחבר אצלם לפורענות ומתירנות מינית.
התרבות, החינוך והפרסום כיום מכוונים אותנו להגביל את האנרגיה המינית שלנו לאזורים הנמוכים של גופנו. אך אי אפשר לשלוט באנרגיה, בשום אנרגיה.
אפשר רק לחסום אותה, לשחרר אותה או להמיר אותה.
חשמל לדוגמה, הוא סוג של אנרגיה. אפשר לסגור את המתג ולחסום את האנרגיה או לשחרר אותה כנגד התנגדות הנורית ולהמיר אותה לאור.
אנרגיה סולרית ניתן לאגור ולהמיר לחשמל וכודומה.

לאחר מחשבה רבה בנושא הגעתי להבנה שהסיבה היא רצון המנהיגות הקיימת בעולם, להשאיר אותנו במצב של עיוורון מסויים, ואי סיפוק תמידי כדי שנמשיך לרדוף אחרי השגת הנאה.
אם כולם היו לומדים טנטרה, איך היו מוכרים לנו מכוני יופי, מכוניות גדולות ויקרות יותר עם יפייפיה מהממת, עבודה לא מספקת או אפילו מלחמות שאינן שלנו?
לו נלמד את תפישת העולם הטנטרית,כולנו נהייה מאושרים ומסופקים ממה שיש ולא יוכלו לתמרן אותנו בקלות דעת או ללא מודעות. לא יוכלו לפרסם לנו ולמכור או לשלוט בנו יותר.
כולם רוצים להנות יותר בחיים, להתחבר יותר לזולת, ולפי התרבות הרווחת והדברים עליהם גדלנו עד כה, לשם כך אנו צריכים להיות יותר אטרקטיביים, מושכים, יפים, עשירים, חזקים וכודומה.
אלו מצריכים כוח קניה גדול יותר, יופי חיצוני יותר 'סקסי'.
מה שמבטיח לכל בעלי השליטה את ההמונים.
לו היינו מתענגים יותר ממה שכבר יש לנו, איך היו 'מוכרים' לנו את התוצר 'שלהם'?

על ידי תרגול בטנטרה אנו לומדים איך להזרים את האנרגיה המינית בחופשיות במעלה כל הגוף ולהנות ממנה רוב הזמן, במקום שתשאר (כרגיל) חסומה באזורים הנמוכים של גופנו, (מה שמותיר אותנו לא מסופקים).
גופנו לומד מה שאנו מלמדים אותו לאורך השנים, ובהתנהלות הנוכחית, האורגזמה '"לומדת' להיות קטנה יותר ויותר עם הזמן.

לדעתי, לו היו הטכניקות של הטנטרה ידועות לכלל וכולנו היינו לומדים מגיל קטן למצות ולהתמיר את האנרגיות המיניות בכל גופינו היינו נהנים יותר, יצירתיים ופוריים יותר בכל תחום, מסופקים יותר ממה שיש לנו ולא היינו מבלים את כל חיינו ברדיפה אחרי עוד הנאות, עוד הישגים, עוד אמצעים כדי להשיג עוד הנאות ועוד הישגים וחוזר חלילה.
אני מאמינה שלו היו טכניקות אלו חלק מחיינו, היו עומדות בפנינו הרבה יותר אפשרויות להנאה מחיבורים בין אישיים מפרים ומעצימים יותר, מספקים יותר ומהנים יותר.
זאת כיוון שהן מאפשרות לנו, על פי ניסיוני, להתחבר למהות האהבה שבנו ממקום נקי וטהור יותר.

זאת דעתי לפחות.

 

רקאל מזרחי -  מאמנת אישית, דאקיני/אומנית במגע טנטרי, מומחית למיניות גברית. מלמדת טכניקות לעצמה והתמרת האנרגיה המינית. מלווה זוגות ויחידים.
 www.raquel-couch.net