אורן גני המאהב - זהר

מאמרים אחרונים | ערוצים | חיפוש | יצא ל-RSS

Bookmark and Share

אורן גני המאהב


יום ראשון 07 נובמבר 2010, 00:11

מילים שנכתבו לזכרו של אורן גני, מותיקי מדריכי הטנטרה בארץ, שעזב את עולם החיים בסופ"ש האחרון.

מאהב
זה מה שאמרת שאתה
ובאמת זה מה שהיית
כל מה שעשית היה מתוך תשוקה
תשוקה לידע תשוקה ליופי
תשוקה לנשים
ובחייך היו גם את כל העליות והמורדות שחווה המאהב
לא היית מואר
לא היית המתבונן הזה שיושב על הר גבוה
גם כשהיית מסוגר בביתך
הטלטלת על גלי החיים
בין תקווה ליאוש
בין אהבה לפחד
היית מורה
כמו שאמרת
אני מורה לא בגלל שהגעתי לסוף הדרך
אני פשוט כבר הרבה זמן בדרך
ואני מכיר אותה טוב מאד

כן הכרת את הדרך היטב
את יופיה את האוצרות המופלאים הפזורים בה
וגם כל בור ומהמורה
ידעת להתפעל ליפול ולקום
ובשנים האחרונות
זה נהיה יותר ויותר קשה לקום
ראית אותך כושל חלש זועם לעיתים קרובות
ובכל זאת ובתוך כל זאת כל כך הרבה אור יש בך אורן
כל כך הרבה נתינה
כל כך הרבה ידע אותנטי
לא הידע שבא מתוך הספרים הרבים שידעת בעל פה
הידע הזה שבא מתוך הנכונות שלך
לאהוב
לכאוב
לגעת בכל היבט של החיים מהפיזי החומרי הקליפתי ביותר
ועד לרוחני המופשט והנעלה ביותר
אורן היית מורה אמיתי לי ולעוד כל כך הרבה אנשים
הבאת לנו מתנות כל כך מופלאות
כי ידעת את מה שלימדת מתוכך בכל הוויתך
בתוכי ובתוך הרבה מחבריך
עולה השאלה עכשיו
האם יכולנו לעשות יותר בשבילך
שאולי אם היינו מנסים עוד
אם היינו איתך יותר
אז אולי
אולי
היית מתחזק
היית נשאר יותר
היית מחכה קצת ולא הולך מאיתנו
לעולם לא נדע בודאות
אבל התחושה שלי
שהיית כל כך חזק בדרך שלך
זה מה שעשה אותך מי שאתה ההליכה הבלתי מתפשרת בדרכך האותנטית
היחודית
שרק מי שהכיר אותך יכול להבין
וזאת היתה הדרך שלך
וזה לאן שהיא הובילה אותך
וזה בדיוק מה שצריך להכיל לחבק לאהוב
אותך את חייך וגם את סופך
איש אהוב ומכעיס מבין וחכם וכל כך עיור לפעמים גבוה ונמוך אוהב ופוחד שמח חוגג עצוב וכואב
פשוט אדם
רק יותר בכל ההיבטים
המוארים והאפלים
ובכך אני יודעת בכך שאפשרת לעצמך להיות מי שאתה עד הסוף
אפשרת גם לי להיות מי שאני
ולעוד רבים אחרים
תודה תודה תודה תודה אורן
על המתנה הענקית שאתה שהיו חייך
חיבוק ונשיקות
אוהבת ומתגעגעת
זהר
 


זהר נוי-מאיר - חווה לומדת והולכת בדרך. מפיקה ומנחה סדנאות מגשימה חלומות
שלי ושל אחרים. מאמינה בכך שלכל אחד מאיתנו יש מתנה יחודית להיות ולתת
תודה על ההזדמנות לתת.

   
צפיות: 4109   תגובות: 12 Bookmark and Share

תגובות
מאת: מלאך (אורח) יום ראשון 07 נובמבר 2010 07:40
מרגש
מאת: host יום ראשון 07 נובמבר 2010 23:26
אכן מרגש
מאת: עינת (אורח) יום שני 08 נובמבר 2010 11:31
תודה, באמת מרגש
מאת: אלה (אורח) יום שלישי 09 נובמבר 2010 17:57
הצטערתי לשמוע
זכרו ברוך
אהבתי איש זה מאוד
מאת: יואל (אורח) יום רביעי 10 נובמבר 2010 13:05
לדניאל וכנראה גם לאורן

את אורן לא הכרתי כלל. לא כחבר ולא כתלמיד, ולכן לא "הייתי" ולא "עזבתי". אך שיחה אקראית אחת איתו, פתחה לי צהר לאיש והחזון, ואפשר שאם לא היה קובע את משכנו "בקצה העולם", הייתי בוחר בו כמורה. אולי.
דברייך דניאל חצבו את ליבי. עצוב לחוש את המקום של חזון ועומק שפוגשים שיממון וניכור. אולי זוהי דרכם של ההוזים. לציבור הרחב הגודש את פסטיבלי החושניות, איו היכולת או הרצון להעמיק לרבדים האמתיים שיהיאו שינוי. אולי הם גם לא יודעים אית.
יהיה זכרו ברוך
מאת: חברה (אורח) שבת 13 נובמבר 2010 12:31
אורן בטח מחייך לו עכשיו... על כך שהוא תופס מרחב לא קטן כאן במדיה שרק לאחרונה הסכים להיות בה שותף פעיל - האינטרנט. החיפוש והחפירות משרתות את שובל האשמה שנשאר אחרי שאורן עזב כך "פתאום" ... אני עכשיו מרגישה ואחרי הכרות ארוכת שנים עמוקה ואף אנטימית עם אורן שכמו שחי את חייו כך גם עזב מתאים לו לאורן שהכרתי, שהיה מורה חד ומיוחד, חבר שידע לדאוג לפרגן ולפנק ,אך גם להיות חסר רגישות, גס רוח, מעצבן ונודניק לא קטן. כמו כלנו...
אצל אורן הכל היה מאוד מוקצן צבעוני ופטטי ...אז כך הוא גם כשעזב - אותו אורן.
במיוחד לאחרונה לא הסכים לקבל ולהתמסר באמת לעזרה ואף הדף מעליו את כל החברים שכן היו סביבו ואלה שהיו ועודם שם יודעים בדיוק שזו הבחירה שלו לחיות כך ולמות כך. לאחרונה עבר בין כל החברים והחברות וביקש סליחה והביא איתו אנרגיה יותר רגועה ורכה. היו לו את כל הכלים - הוא לימד ומלמד אותם גם כשהוא לא נמצא פה. אני תלמידה וחברה בכלים האלה רפיתי את עצמי והוא היה שם וראה וידע ופירגן אך סרב ללכת בדרך.. והכתיבה של שורות אלה עזרו לי להבין עוד משבצת קטנה בחיים ועל כך אני מודה.
תודה
מאת: חברה (אורח) שבת 13 נובמבר 2010 20:50
זוהר יקרה את בדיוק יודעת מה אורן היה אומר עכשיו לכל הצדקנים...
דניאל כנראה שלא היית בין אלו שהציעו לאורן עזרה ונהדפת. אני חברה מאוד קרובה של אורן והצדקנות שלך קצת צורמת כאן. הוא לא היה מסכן . הוא בחר להיות! הוא אמר לך שכל החברים זנחו אותו... זה בדיוק משקף את המקום שבחר להיות בו. אתה מנסה לקרבן את הסובבים עכשיו?! במה זה מועיל?.מעריך את שובל האשמה....
זוהר יקרה חיבוק
ט.
מאת: zoharsheis שבת 13 נובמבר 2010 21:18
גיליתי שאני יכולה למחוק תגובות
ולכן מחקתי תגובות קנטרניות ווכחניות
יש פורום לסוג זה של דיונים אודה לכל הקוראים לא להגיב כאן תגובות
פולמוסיות
תודה זהר
מאת: zoharsheis יום ראשון 14 נובמבר 2010 09:14
אני לא מוכנה לסבול איומים
אם תמשיך להגיב אני פשוט אבקש להוריד את מה שכתבתי מהאתר
אני לא רציתי שזה יפורסם כאן בדיוק בגלל שלא רציתי סוג כזה של תגובה
התבקשתי לפרסם
ואחרי התלבטויות רבות הסכמתי
אתה חופשי להגיב בכל מקום אחר
לא בפוסט שלי
שלום ותודה
מאת: רפיק (אורח) יום ראשון 14 נובמבר 2010 12:36
זוהר יקרה,
אני רואה שמחקת את התגובה האלימה של דניאל ורוצה לחזק את ידייך.
אין מקום לדיבור מתלהם בפוסט שעיקרו הבעת רגשות פרידה מחבר אהוב.
יפה עשית שמחקת אותו למרות איומיו!
מאת: נמסטה יום ראשון 14 נובמבר 2010 20:10
לנו באתר חשוב מאוד לשמור על חופש הביטוי.
אך אם מנצלים את הבמה שאנו מספקים לפרסום שלא במקומו, וגם מאיימים, אז אנחנו מוחקים.

ולמי שחשב אחרת, אצלנו הזכויות על המאמרים שמורות לכותביהם.
מאת: תיקי (אורח) יום שני 04 אפריל 2011 22:22
זהר יקרה,
יישר כוח! אני גם רוצה לחזק את ידייך. כנפרדים מחבר יקר ואהוב עולים זיכרנות ורגשות. ובמיוחד כשמדובר באורן ז"ל שהשאיר רישום והשפעה רבה.

הוסף תגובה

כדאי לקרוא
  

עוד ערוצים בנמסטה
  

טנטרה סקר
איך את/ה ועצמך?





הצבע!
  

  

כניסה למערכת