מטרו צרפתי

הצרפתי החליט להצטרף לדנה ואליי לבר ההוא בקצה רחוב לילינבלום ביום חורפי. דנה ואני היינו שתויות למדי, לאחר ארוחת ערב נהדרת עם יוני באיזה בר-מסעדה איטלקי חדש שפתחו ברוטשילד.

כשיוני שמע שהצרפתי מגיע הוא החליט לפרוש. הפרת האינטימיות המשולשת שלנו לא הסתדרה לו בראש, כנראה, ובכלל לפעמים קשה לו עם כל מיני אנשים לא מוכרים. הצרפתי הגיע והלם למופת את תיאור המטרוסקסואל שדנה פרשה בפניי: נעליו ללא רבב, הגרביים תואמות לכפתורי הז'אקט ולחגורה, הבגדים מוקפדים, מעוצבים, מגוהצים, פניו חלקות למשעי ועורו רענן (קשה לדעת באיזו מסיכת פנים השתמש היום, כי יש לו שלוש), כל שערה משערות ראשו במקום (קרם לחות של קאראסטס, זה ברור), וצבע שיערו נראה חיוני מדי בשביל להיות טבעי. ידיו חלקות ורכות (הוא לוחץ לי את היד לחיצה קצרה ועניינית) וציפורניו עשויות היטב, רק חסר הפרנז'. מדיף ריח בשמים מתובלים, כמו עננה קטנה ומתוקה בבר המסריח מסיגריות.

לפני שהוא הגיע דנה הכינה אותי לחוויה, "מהגברים האלה שאת מרגישה ג'יפה לידם, את מכירה את זה?"
הנדתי בראשי לשלילה, "לא מכירה בכלל",
היא המשיכה, "פעם אחת הוא היה אצלי בבית ונזקק לקרם לחות לפנים, אבל הקליניק שלי לא נאה לו, את קולטת?",
אני גיחכתי, ושמחתי על מזלי הטוב שלא הייתי עם אחד כזה, ושאף אחד מהגברים שהייתי איתם לא היה יותר מטופח ממני.
שתינו הסכמנו שאנחנו מעדיפות שהגברים שלנו יישארו גברים, ושישאירו את ענייני היופי והטיפוח לנו.

הצרפתי היה איזשהו ידיד של דנה שפגשה מדי פעם בחדר כושר, והיו ביניהם יחסים של "אחוקים", כמו שני חברים מהמילואים. עובדה זו כבר העלתה את חשדי שהצרפתי חי בארון, כי דנה היא בחורה שווה מאד. הכל התחבר מושלם, מטרוסקסואל פלוס לא מנסה להשכיב את דנה שווה הומוסקסואל.
דנה והצרפתי קשקשו על כל מיני עניינים וכל מיני אנשים שהם מכירים ואני לא, כשדנה, בחוש חברתי מפותח, ניסתה מדי פעם לשלב אותי בשיחה "מיכל מכירה את נטע שעובדת איתך", או "מיכל מתמצאת קצת בעניין המניות האלה", אבל אני הייתי עייפה מדי בשביל לדבר באנגלית באותו רגע ובשביל להתיידד בכלל, משועממת מהצרפתי ומהשיחות המייגעות ומהבר המאוס שלא הצליחו למצוא לנו בו מקום נורמלי לשבת, ולכן אנחנו עדיין בכניסה.
הייתי גם משועממת מכדי לשים לב שרגלו של הצרפתי התחככה מדי פעם ברגלי. הצרפתי ניסה לשכנע אותנו לבוא איתו לאיזו מסיבה שבת דודה שלו נמצאת בה. אנחנו התלבטנו. שלושתנו יצאנו מהבר ואני משכתי את הדרך לכיוון הבית של יוני. בבית של יוני, נמצאה באני שצריכה לקבל תרופה בדחיפות. התוודיתי על כך כששלושתנו צעדנו והצרפתי נתפס מיד לכלבה והתרופה והתחיל להתבדח, כאילו שיש משהו מצחיק בכלב חולה. הוא אמר לי שזה הדבר הכי לא סקסי שהוא שמע מבחורה בזמן האחרון, והשתעשע על העניין.
אני המשכתי להשתעמם מחברתו, כי גם ההומור שלו נראה לי תפל. התחלתי קצת להתרגז, ואפילו חשבתי מה אגיד לדנה על החברים הסתומים שלה, מיד אחרי שהוא יואיל בטובו להתפנות מהשטח.

דנה והצרפתי חיכו לי מתחת לבית של יוני, עד שאסיים את המשימה. כשחזרתי התיישבתי ליד הצרפתי, ושאלתי מה הוחלט לגבי עתיד הערב. אפילו לא הייתי בהסכמה עם עצמי מה בא לי לעשות. ללכת לישון מרגיש קצת כמו פספוס, כשיש אי שם בעולם כל כך הרבה דברים מרגשים לעשות. הצרפתי התקשר לבת דודה ודיבר איתה באנגלית ועברית מעורבבות, עם כמה שגיאות, שדנה כבר טרחה לעשות מהן מטעמים. הוא ניסה לברר אם המסיבה שווה אבל לא ממש הצליח. ואז הוא פרש את האופציות: "אפשר ללכת למסיבה, או שאת" – הוא פונה אליי – "תבואי איתי הביתה". כאן דנה הכריזה שהיא צריכה דחוף לשירותים, ונעלמה תוך שניות בדיניץ (ז"ל) שמעבר לכביש.
אני התחלתי להרגיש את האדרנלין זורם, אח, בשביל הקטעים האלה היה שווה להתגרש, חשבתי לי, לא כל יום צרפתי משעמם מנסה לפתות אותי בצורה זולה. "אז איפה היינו", שאל הצרפתי, וענה, "אני הצעתי לך לבוא אליי הביתה".

הערב התחיל סוף סוף להיות מעניין ואני מתעוררת לחיים, כן, זה גאוני, סקס זה בדיוק מה שיציל את הערב הזה, ואני פתאום רואה כמה שהוא מתוק בעצם, שרמנטי, היגייני ומטופח בוודאות,
"זה ממש תלוי באיך שאתה מנשק", אמרתי לו, והוא נטל אליו את פניי בשתי ידיים גדולות וחמות ובלי להתבלבל נישק אותי נשיקה גדולה, מענגת וארוכה.
"המממ, אתה מנשק ממש טוב", אמרתי לו.
טוב, אני צרפתי, הוא אומר, אנחנו המצאנו את הנשיקה הזו, אחרי הכל. צחקנו, ואני הרגשתי שאני נמצאת בתוך רגע מתוק וקיטשי, והצרפתי מתחיל למצוא חן בעיניי מאד.

כשדנה חזרה כבר היה די ברור מה יקרה הערב, ושלושתנו עלינו למונית לצפון העיר. דנה שלחה לי אס אם אס (כי לא מנומס להסתודד) "אל תעשי שטויות, וקונדום בבקשה", וצחקקנו כמו ילדות כי שתינו ישבנו מאחור ביחד, והצרפתי מסתובב ודורש לדעת למה אנחנו צוחקות ולא מקבל מענה.
היא ירדה מהמונית, וכעבור זמן קצר גם אנחנו ירדנו מהמונית. כשנכנסנו לדירה שלו הוא חיבק אותי והרים אותי על ידיו החסונות. די מהר הגענו למיטה שלו ונפרדנו משכבות הבגדים המיותרות. אחרי הפעם הראשונה שכבנו עירומים על המיטה, מתלטפים, מביטים זה לזה בעיניים ומחייכים, פנינו מוארות פתאום באור מיוחד, והרגע נראה לי קסום, וקשה לי להאמין שלפני פחות משעתיים הצרפתי לא היה אפילו אובייקט לפנטזיה.
פתאום הוא קם בבהלה, "הכרית! היא בוערת!"
הנר שליווה את מעשינו בצנעה ובנאמנות הדליק את אחת הכריות והיא עלתה באש. ומכאן האור המיוחד, והרגע הקסום... אחרי שהאש כבתה התבדחנו קצת על התקרית, והמשכנו להתגפף ולהתערבב זה בזה. אחר כך הלכנו לישון. הצרפתי התנצל בפניי על אטמי האוזניים שאיתם הוא רגיל לישון, ואני גיחכתי בלבי על הסיטואציה המצחיקה.
אמרתי לעצמי, מיכל, "איזה חיים משעשעים יש לך, נכנסת למיטה עם צרפתי משעמם, שריפה כמעט כילתה אתכם כשהבטתם מוקסמים זה בעיניו של זה, הוא הולך לישון עם אטמי אוזניים ומחר כבר לא יזכור את שמך! נורא מצחיק!",
ודמיינתי אותו מתעורר בבהלה ולא מוצא את השעון, מקלל, "הו מֶרְד", שולף את האטמים מהאוזניים ומנסה להיזכר אם היתה איתו בחורה כשהלך לישון או שרק חלם את זה.

התקשיתי מאד להירדם, ישנתי רע ומעט והתעוררתי מוקדם. לא היה לי מושג מה השעה, אבל בחוץ כבר היה אור, והחלטתי לקום. סיבוב ההיכרות עם הדירה הקטנה התחיל בשירותים כמובן. זה היה חדר אחד לא גדול ובו אמבטיה ובית שימוש, והוא הכיל בעיקר מדפים עמוסי מוצרים קוסמטיים, שכל כוסית מתחילה יכולה רק לחלום עליהם. עכשיו כבר ידעתי בבירור שהצרפתי אוהב נשים, או לפחות אוהב לזיין נשים, לכן הרשיתי לעצמי לקנא בחופשיות באוסף המרשים של מסיכות הפנים, פילינג הגוף וקצפי האמבט שנמצאו ברשותו.
משסיימתי את מעשיי בחדר האמבטיה חזרתי לחדר השינה. התלבשתי בשקט בשקט, לא רוצה להעיר אותו חלילה, ובדיוק כשרכסתי את המגף השני הוא התעורר. הביט בי מקצה המיטה במבט נעלב, מה זה, את יוצאת בשקט כמו גנב? אפילו לא התכוונת להשאיר לי את מספר הטלפון שלך! פייסתי אותו כשאני מתמסרת לזרועותיו החזקות שכבר נמצאות בכל מקום על גופי ופורמות, מסירות ופותרות את כל מה שטרחתי לסגור ולקשור אך לפני רגע. ואחר כך, כשהייתי באמת לבושה בדרכי החוצה, התעקשתי להשאיר לו את מספר הטלפון שלי ולקחתי את שלו, שלא יחשוב שבאמת יש לי נימוסים גרועים.
"רק תזכיר לי איך קוראים לך", התגריתי בו, והוא הסתכל עליי במבט מופתע, לא יודע אם אני צוחקת או לא, אמר "את אפילו לא יודעת איך קוראים לי!"
ואני מרגיעה, "ז'ורז', ז'ורז', תירגע", והוא כמעט קם אליי מהמיטה לתפוס אותי, ואני צחקתי, "שארל, אני סתם מתגרה בך, תירגע". וכמובן שההצגה הזו שעשעה את שנינו, וברור לי גם שהצרפתי שחקן לא רע ולעולם לא יתקשר אליי (עוד לא נולד הגבר שיפתיע אותי), ממש כשם שאני יודעת שלא אתקשר אליו. יצאתי מביתו אל תל אביב של שבת בבוקר מחפשת מונית לדרום העיר, ולא הייתי בטוחה אם הלילה הזה התרחש במציאות או נהזה.

מיכל שפירא - MA, מקיימת סדנאות לפנויים ופנויות לרכישת כלים לזוגיות ומטפלת במגע לאינטגרציה בין גוף ונפש.
www.bmisgav.co.il/objDoc.asp?PID=238&OID=246&DivID=74