מאמרים אחרונים | ערוצים | חיפוש | יצא ל-RSS

Bookmark and Share

בריאות השד בקבלה


יום ראשון 07 מרץ 2010, 14:11

לפני זמן לא רב הוציאה לאור פרופ' ברכה זק במהדורה מדעית משובחת את "מעין עין יעקב" שהוא אחד מספריו של גדול מקובלי המאה השש-עשרה בצפת – רבי משה קורדובירו הידוע גם בכינויו הרמ"ק.
קיימים כבר מספר רב של ספרי קבלה שכתב אותו מקובל גדול ופורה, אם כך מה כל כך מיוחד בספר הספציפי הזה? מה שמיוחד בו הוא שכל כולו מוקדש לעיסוק בדמותה של השכינה – הלא היא הדמות נשית באלהות.


קורדוברו לוקח מהתנ"ך את פסוקי שיר השירים – שהם שירי דודים בין אהוב ואהובה – ומפרש אותם באופן יסודי על פי סודות הזיווגים ומעשי האהבה המתחוללים בעולם העליון בין הקדוש ברוך הוא והשכינה. כי זאת יש לדעת: בעוד אלהי היהדות העממית כיום הוא אל זכר, שאין לו דבר וחצי דבר עם מעשי אהבה ומין, הרי שאלוהי המקובלים הם זכר ונקבה, והם מקיימים את העולם על ידי זיווג תמידי ובלתי פוסק בין הזכר והנקבה העליונים. אם יפסק חלילה הזיווג הזה, אומרים המקובלים, ולו לרגע אחד, יהיה זה כאילו מישהו הוציא את תקע החשמל למסך שעליו העולם שלנו מתקיים. ללא זיווג – העולם חדל להתקיים. פוף! והכל נגמר.

להרבות תענוגות

אבל יש גם רמה אחרת של זיווג, פחות פטאלית מהקודמת, אבל אף על פי כן מאד מאד חשובה: זיווג זה, שמתקיים ברמה "נמוכה יותר" בעולם העליון, מוסיף שפע, חדווה ושעשועים לעולמות כולם.
פשוט ככה, אומרים המקובלים ברוב חכמתם – העולם אמנם מתקיים מכוח הזיווג הכי עליון. אבל האם די לנו בעולם שרק מתקיים? האם די לנו להיות בגדר "שורדים"? לסחוב עוד יום ועוד יום ורק להמשיך להתקיים? לא. לא די בכך, ולכן מוסיף הקדוש ברוך הוא ומזדווג עם השכינה זיווגים נוספים, זיווגים שמשפיעים אנרגיה טובה לעולם, ומוסיפים בו אור, ושמחה, וחדווה ותענוג. מזל שהם עושים את זה. איזה יופי של אלהים!

והנה הפתעה נוספת: מה שמעודד את הזוג האלהי להתחרמן ממש ולהשתוקק זה אל זה אלו דווקא מעשי המצוות של בני האדם! והכוונה היא שאם בני אדם עושים מעשים טובים מתוך התעוררות הנפש והתלהבות אמיתית, מתוך השתוקקות פנימית אל הטוב העליון והאמת הצרופה – ההשתוקקות הזו גורמת לנקבה העליונה – היא השכינה – "להירטב", או בלשון הקבלה "לשפוך מים נקביים". ומשם כבר הכל זורם טוב, כידוע.

בעליונים ובתחתונים

על הרקע הזה, של מעשי האהבה האלהיים, המתרחשים בעליונים כפועל יוצא מהתעוררות בני האדם בתחתונים, מגלה רבי משה קורדובירו בספרו סודות גדולים מ"חדר המיטות העליון". וכך ניתן למצוא בספר פרק שלם הדן במה שניתן לכנות "בריאות השד" של השכינה...
בכלל ספר הקבלה הזה עוסק הרבה בסוד השדיים, שהרי שיר השירים לא חסך גם הוא בתיאורי שבח כלפי שדי האהובה: "שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה" אומר האהוב בפרק ז', ומוסיף: "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים".

לאחוז בסנסינים

והנה דברים שכתב רמ"ק במאה השש-עשרה על הפסוקים הללו:
"עניין 'אעלה בתמר' ירצה שיתקשרו אבריו, אברים [זכריים] באיברים נקביים. וזהו סוד 'דבקותא דגופא בגופא' [= דביקות של גוף בגוף]".

העליה בתמר איננה אלא משל להתחברות גוף הזכר וגוף הנקבה באהבה גדולה. אך מה היא משמעות האחיזה בסנסיני התמר?
סנסיני התמר משמשים כמשל לשדי האהובה, שהאהוב רוצה לאחוז. אך רמ"ק מוסיף ואומר דבר מעניין: "הנה השדיים הנזכרים אינם מתתקנים אלא מבין ידי הזכר המשתעשע בהם" ! (מעין עין-יעקב, תמר ד' פרק ד').

שימו לב: לדעת רבי משה קורדובירו, המקובל הגדול מצפת של המאה השש-עשרה, שדיה של הנקבה מקבלים 'תיקון' מידיו של הזכר המשתעשע בהם. אמנם גם הזכר מקבל מזה תיקון גדול, כי כדבריו "יש בהם תועלת לזכר – שנהנה בהם", אבל המעניין הוא ששדיה של האישה צריכים למשמוש הידיים של האהוב!

"כולנו זקוקים למגע", מסתבר – וגם שדיה של השכינה. כי אחרת לא נעשה בהם ה'תיקון' שהם כה זקוקים לו.
מאות שנים מאוחר יותר יערכו חוקרים צרפתיים מחקר שיגלה כי אחוזי השכיחות של סרטן השד גבוהים בהרבה אצל נשים שאין להן פרטנר מיני, או כאלו שקיימו יחסי מין פחות מפעם בחודש (ראו http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3614262,00.html ). האם יש לדבר קשר לענין "ידי הזכר המשתעשע בהם"? אני חושב שכן.

והרמ"ק דרך אגב לא מתבלבל ומסביר כי התפקיד של השדיים כלפי התינוק שניזון מהם איננו זהה לתפקידם כלפי הזכר הנהנה מהם מחד, אך גם "מתקן שדי הנקבה וממלא אותם משפעו, כדי שיהיו מניקים אל התחתונים" (פרק ה').

כמובן – הרמ"ק מתייחס כאן בעיקר לשדיים באורח סימבולי ורוחני, שהרי השכינה עניין רוחני הוא, ולא בעניני גוף-הבשר עסקינן כאן, אך בכתבי הקבלה קיימת כל הזמן התרוצצות מרתקת בין האדם התחתון והאדם העליון, על פי הכתוב בספר איוב "ומבשרי אחזה אלוה". וכך התבוננו המקובלים בזיווג התחתון וממנו למדו על סודות הזיווג העליון – ולהיפך. דבר קשור בדבר ללא הפרדה באמת. ובכלל – הסוד האמיתי של האהבה הוא לראות את התגלות השכינה העליונה באישה בשר ודם שחיה לצדך ממש, ולאהוב אותה ככזו – כהתגלות אלהית.
אהבה שכזו בודאי מוסיפה מאור פנים לאישה, ותורמת לבריאות הגוף והנפש. וכשהאישה מאירה וזורחת, כי היא נאהבת כראוי – הלא העולם כולו נראה טוב יותר, הלא כן?

 


אוהד אזרחי - רבי ומורה לקבלה בתנועה ליהדות מתחדשת Jewish Renewal, ועומד בראש "הגן – בית הספר לאהבה וקבלה" www.kabalove.org

   
צפיות: 2861   תגובות: 5 Bookmark and Share

תגובות
מאת: דרול יום חמישי 11 מרץ 2010 22:25
איחס,
עוד מאמר על יהדות ופרנוגרפיה.

כבר קיוויתי לקצת סיפורים על שדים ורוחות.
מאת: מולי (אורח) יום שישי 19 מרץ 2010 19:26
:-)
סליחה אבל
מה רע ביהדות
מה רע בפורנוגרפיה
מה רע בשדים ורוחות
מה רע
מאת: דרול שבת 20 מרץ 2010 23:57
יהדות ופורנוגרפיה זה משעמם , טוחנים על זה כל הזמן.

שדים ורוחות זה מעניין.
מאת: יאיר (אורח) יום רביעי 12 מאי 2010 13:56
מי שכתב את המאמר הור בור ועם הארץ על גבול החולה נפש,לא רב זה בטוח ואין דבר כזה יהדות מתחדשת!!
מאת: שלמה (אורח) יום ראשון 25 יולי 2010 21:11
שבט מוסר הכלל העולה שהכל תלוי בו , שאיש ואשה יהיו בלב אחד ,בתכלית קשר האהבה,כשלהבת קשורה בגחלת, דכגוף אחד חשבינן איש ואישה, כדכתיב "והיו לבשר אחד", וגברא בלא אתתא פלג גופא, כאמרם ובהיותם בשר אחד, נגע לא יקרב באהלם, והבנים הנולדים כלם צדיקים, ורמז לדבר, לקשר אהבת איש ואישה -פסוק בפרשת צו "זאת תורת העולה, הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר ואש המזבח תוקד בו" כתוב "הוא" לשון לשון זכר, וקרינן "היא" לשון נקבה כי הנה האשה בחינת קרבן עולה, המכפרת על הרהור הלב כך האשה מזבח כפרה לאיש לכפר על כל הרהורי לבו, שעל ידה אין מהרהר עוד בעברה, ושעור רמז הכתוב "זאת תורת העלה" ,הרומז לאשה, כמדובר כדי שתכפר על האיש, צריך שיהיו נחשבים כאלו היא הוא והוא היא, וזהו "הוא העולה", וקרינן "היא","מוקדה" אהבת האיש, "על המזבח", הרומז לאישה, "כל הלילה", וגם "אש המזבח תוקד בו" אש אהבתה תוקד בו תמיד, ועל ידי כך מתכפר עם האישה מכל הרהוריו,שאם יש פרוד עמה, חס ושלום, מהרהר באשה אחרת, ואיך יתכפר? באופן שכדי שתשרה שכינה ביניהם, ויבלו בטוב ימיהם ושנותם בנעימים, ולא יגיע להם שום נזק, צריך יחוד גמור ביניהם, כמדובר, אליהו הכהן זצ"ל

הוסף תגובה

כדאי לקרוא
  

עוד ערוצים בנמסטה
  

טנטרה סקר
איך את/ה ועצמך?





הצבע!
  

כניסה למערכת